שחררו את קורבנות העינויים הזרים

בית המשפט אמר את דברו, אמירה ברורה וחדה, פה אחד, שכמוה לא נשמע זמן רב במחוזותינו. "החוק למניעת הסתננות אינו חוקתי, שכן הוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות, הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו", נכתב בהחלטה. משמעות ההחלטה היא שלרשות המדינה עומדים 90 ימים לצורך שחרור העצורים, ועליה לבחון באופן מיידי את שחרורם של כ-2,000 מהגרים שכלואים במתקנים בישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הסתדרתי בחיים / אמיר בן ארי

המהגרים הכלואים עברו מסע תלאות ממושך בסיני טרם הגעתם לארץ, ורבים מהם נפלו קורבן לעינויים קשים, התעללות ואונס. אלו, כך אנו כבר יודעים היטב, מובילים פעמים רבות לתחלואה נפשית מוגברת דוגמת דיכאון ותסמונת פוסט טראומתית ולא פעם אף לנסיונות אובדניים. כל אלו מונצחים ומועצמים מהעובדה שלאחר שהצליחו להגיע לישראל למרות כל התלאות, הם הושלכו לכלא.

לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין שקורבנות העינויים זקוקים להתערבות מהירה ומקצועית, הניתנת בידי גורמים מוסמכים. התערבות שצריכה להינתן במלוא הרגישות ובתנאים אופטימליים, אחרת תישאר הצלקת בנפשם והדרך לשיקום תיוותר חסומה בפניהם. אולם זה אינו המצב בכלא "סהרונים". בזמן כליאתם, קורבנות העינוייים אינם מקבלים טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי המותאם למצבם.

שנית, אבחון מצבו הנפשי של מי שעבר עינויים צריך להיעשות בידי גורם שהוסמך והוכשר לכך, דהיינו פסיכיאטר או פסיכולוג. פעמים רבות מפנה שירות בתי הסוהר את המוחזקים בכלא לפגישה עם עובד סוציאלי, וחוות הדעת המתקבלות מפגישה זו קצרות ואינן מתייחסות לשאלות המהותיות לעניינם של המוחזקים. במספר מקרים נמצא פער מהותי בינן לבין חוות דעת מוסמכת שניתנה על ידי פסיכיאטר, כאשר ניכר כי פעם אחר פעם העובדים הסוציאלים המעריכים הקלו ראש במצבם הנפשי של המוחזקים. פער זה הוא קריטי והרה אסון כאשר מה שעומד על הפרק הוא אבחנתם של בני אדם הנמצאים במצוקה נפשית מתמשכת ובסיכון גבוה לביצוע מעשה אובדני.

שלישית, גם במקרים בהם מופנים מי שאותרו כקורבנות עינויים לפגישה עם פסיכיאטר, זמינותו בכלא נמוכה ביותר וחלק מקורבנות העינויים ממתינים תקופה ממושכת לפגישה עם פסיכיאטר.

כאמור, קיים צורך בהליך טיפולי ושיקומי ממושך ובמעקב רגיש וקפדני על מנת לנסות ולסייע לקורבנות עינויים. אלו, כמובן, לא ניתנים במסגרת הכלא שאינו מותאם כלל ועיקר לטיפול בהם, וככל הנראה לא יינתנו גם במסגרת מתקני הכליאה ה"פתוחים" שעל תכנונם התבשרנו לאחרונה. "כליאת המסתננים ושלילת חירותם לתקופה ארוכה של שלוש שנים היא פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם", כתבה השופטת עדנה ארבל בפסק הדין. ואולם, המדינה גוררת רגליים ואינה ממהרת לשחרר את הכלואים, ואפילו לא את קורבנות העינויים מתוכם, הזקוקים לסעד דחוף.

עד כה, במהלך יותר משליש מהזמן שהוקצב על ידי בית המשפט, שוחררו למיטב ידיעתנו פחות מעשירית ממספר הכלואים הכולל, ואין אנו יודעים כמה מתוכם הם קורבנות עינויים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, ציינה לפני כשבועיים כי על פי רשות ההגירה והאוכלוסין, "שחרורם של מסתננים נוספים צפוי להתקיים ברציפות ובאופן מדורג בשבועות הקרובים". עם כל הכבוד הראוי לאותה התנהלות הדרגתית, חשוב לזכור כי יש כ-200 בני אדם הנמצאים בסבל קשה ומתמשך, וכל רגע נוסף בכלא מידרדר את מצבם.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל opinions@y-i.co.il