הדולר הנמוך עלול לגרום לפיטורים שלכם
שער הדולר הנמוך פוגע במעסיקים הגדולים במשק - היצואנים. טבע, התעשייה האווירית, כל חברות ההיי-טק ואפילו משרדי עורכי דין ורואי חשבון עלולים לפטר אלפי עובדים אם הדולר לא ישוב לרמת 3.75 שקלים בקרוב
פעם ישראלים רבים חשבו שאם הם לא משקיעים ישירות בבורסה אז ירידות השערים בשוק ההון אינן נוגעות להם. כיום, רוב הישראלים כבר מבינים שכאשר הבורסה יורדת גם הם נפגעים דרך קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה שלהם שמשקיעות בבורסה. החיסכון שלהם נפגע והם עלולים לקבל בעתיד פחות ממה שחשבו.
מאמרים נוספים מאת אדם רויטר :
- כך נפוצץ את בועת הנדל"ן
- זהירות: מרוב שמדברים על פיטורים - זה יקרה
- רכבת העמק: הפרויקט הכלכלי המטופש ביותר
ישראלים רבים חושבים כיום ששער הדולר לא משפיע על החיים שלהם. העובדה שהשקל כל כך חזק מול כל מטבע בעולם, זה רק עניין לבנק ישראל, למומחים ולספקולנטים במט"ח אבל לא קשור לחייהם.
יש לי חדשות רעות בשבילכם. הדולר הנמוך עלול לפגוע בכם הרבה יותר מאשר ירידות השערים בבורסה. למעשה, הוא עלול לגרום לכם להיות מפוטרים.
היצואנים נפגעים - האזרחים נפגעים
המעסיקים הגדולים ביותר במשק הם לא היבואנים, לא הקבלנים, לא שירותי התחבורה, לא חברות הסלולר, לא חברת החשמל, לא בזק, לא HOT ואפילו לא משרד החינוך או משרד הביטחון. המעסיקים הגדולים ביותר במשק הם היצואנים.
אלפי חברות היצוא הגדולות והקטנות שקיימות במשק הישראלי מעסיקות את חלק הארי של העובדים במשק. כך למשל, התעשייה האווירית מעסיקה כ-17 אלף עובדים באופן ישיר ועוד אלפים רבים באופן עקיף, אלביט מערכות מעסיקה כ-12 אלף עובדים באופן ישיר ועוד אלפים באופן עקיף. טבע מעסיקה באופן ישיר קרוב ל-8,000 עובדים בישראל ובאופן עקיף עוד אלפים. חברות ההיי-טק הישראליות הגדולות דוגמת אמדוקס, קומברס, טאואר סמיקונדקטורומלנוקס מעסיקות כמה אלפי עובדים כל אחת והרשימה מתארכת על פני עוד ועוד אלפי חברות בינוניות ועד קטנות שמעסיקות פחות מעשרה עובדים ותוצרתן מיועדת לייצוא.
למעשה, חברות ההיי-טק ללא יוצא מן הכלל הן יצואניות אך גם החברות הבנות של חברות בינלאומיות זרות נחשבות יצואניות. הדוגמא המובהקת הינה אינטל שמעסיקה באופן ישיר כ-8,000 עובדים ובאופן עקיף עוד כ-23 אלף. אפילו משרדי הרו"ח והעו"ד הגדולים משרתים הרבה מאוד חברות ואנשים פרטיים מחו"ל ולפיכך גם הם בעצם באופן חלקי יצואנים.
בנוסף לכך, קיימות אלפי חברות שאינן מייצאות אך הן תלויות בחברות הייצוא מכיוון שהן מוכרות חלק גדול מתוצרתן לחברות הייצוא שבתורן מוסיפות רכיבים ותהליכים ומייצאות את המוצר המוגמר לחו"ל. לפי אומדנים של מכון הייצוא מספר המתפרנסים מייצוא במשק הישראלי עומד על כ- 770 אלף איש! משמע, מדובר בכמעט רבע מהעובדים בישראל והם מייצרים יותר מ-30% מהתוצר.
המסה האדירה של כל חברות הייצוא הללו מושפעת באופן דרמטי משער הדולר. כל היצואנים משלמים משכורות בישראל בשקלים. הם כולם משלמים ארנונה, מסי חברות, מע"מ ובדרך כלל גם שכר דירה בשקלים. הם לרוב גם משלמים לספקים שלהם בישראל בשקלים. לכן מספר השקלים שהם מקבלים בעבור כל דולר שהם מכניסים ממכירות בחו"ל הינו בעל חשיבות עליונה מבחינתם.
חשוב לציין כי את היצואנים לא מעניין שער הדולר בסוף השנה, לא מעניינים אותם אפילו שערי הדולר בסופי הרבעונים. מבחינה כלכלית מה שחשוב להם הינו שער הדולר הממוצע במהלך כל שנת התקציב. מדוע? היצואנים ממירים דולרים לאורך כל השנה ולפיכך השקלים שהם מקבלים תמורתם מושפעים משערי הדולר במהלך כל השנה. לכן למעשה חשובה להם המגמה של שער הדולר הממוצע משנה לשנה.
להלן טבלה המייצגת את שער הדולר הממוצע על פי ממוצעים שנתיים ורב שנתיים:
| 5 שנים אחרונות | 3 שנים אחרונות | 12 חודשים אחרונים | חודש אחרון | |
| שער הדולר הממוצע | 3.75 | 3.69 | 3.65 | 3.53 |
| ההפרש לעומת שער הדולר הנוכחי | 5.9%- | 4.3%- | 3.3%- | ללא שינוי |
מן הטבלה ניתן לראות כי היצואנים הישראליים מופסדים כיום בקרוב ל-6% ביחס לממוצע החמש שנתי, 4.3% ביחס לממוצע השלוש שנתי ו-3.3% ביחס לשנים עשר החודשים האחרונים. למעשה, ניתן לראות שהיצואנים בישראל מצויים בשחיקה מתמדת. ראוי להדגיש שאפילו יצואנים שאינם מקבלים את תמורות היצוא בדולרים, אלא במטבעות זרים אחרים מושפעים משער הדולר מכיוון שירידת הדולר מול השקל גורמת באופן טכני גם לירידת שערי המטבעות הללו מול השקל (מוכר כהשפעת "שערים צולבים").
הבעייה הגדולה באמת מבחינתכם, שקוראים שורות אלו, הינה שבימים אלו ממש יושבים אלפי מנכ"לים ומנהלי כספים באלפי חברות ייצוא וחברות התומכות בייצוא ומכינים את התקציבים של שנת 2014. בפרקטיקה, מקובל ששער התקציב של הדולר נקבע בעיקר על פי שער הדולר הנוכחי שקיים בשוק. מכיוון ששער הדולר הנוכחי הינו 3.53 שקלים לדולר, מנכ"לים ומנהלי כספים אופטימיים קובעים שער של 3.60 שקלים לדולר והפסימיים מביניהם קובעים שער של 3.45 שקלים לדולר. רמות שערים אלו בתקציב "מבטיחות" לחברות ייצוא רבות מאוד הפסדים בשנת 2014. מכיוון שחברות אינן רוצות להפסיד הן מכינות כבר כעת רשימות של עשרות אלפי מפוטרים.
אם שער הדולר יעלה בטווח הזמן המיידי, אז רשימות המפוטרים תאוכסנה במגירות. לפי מכון הייצוא, שער הדולר שחייב להיות במשק בכדי ליצור רגיעה הינו לפחות 3.75 שקלים לדולר, כמו הממוצע הרב שנתי. ומי יכול להעלות את שער הדולר ובכך להציל את היצואנים ומכאן גם את העבודה של כל אותם עשרות אלפי עובדים? כולכם מכירים אותו, הוא היה בעברו מנחה פופולרי מאוד בטלוויזיה. מדובר כמובן בשר האוצר, יאיר לפיד. כיצד הוא יכול לעשות זאת? על כך במאמר הבא.
ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן ומנכל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
