בנק ישראל והאוצר ינסו להחליש יחד את השקל

מתרבים הסימנים המעידים שמשרד האוצר ובנק ישראל ניצבים סוף סוף לפני תחילתו של מהלך משולב להחלשת שער החליפין של השקל. לפני שלושה שבועות הצהיר שר האוצר יאיר לפיד בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג כי "השקל חזק מדי. נפעל עם בנק ישראל, ונעשה ככל יכולתנו להחליש אותו מול המטבעות המרכזיים בעולם".

• פלוג מונתה רשמית: 'נמשיך להגביר התחרות'
• הריבית הראשונה של פלוג: נשארת על 1%
• האוצר חוקר את הטיפול ברווחים הכלואים
  

גם בבנק ישראל קראו את הדברים המפורשים של שר האוצר והחליטו לעשות מעשה. יומיים לאחר פרסום הראיון פנו אנשי המקצוע בבנק אל הדרג המקצועי באוצר וחידשו בקשה שהפנו אליהם לפני חצי שנה: לבטל לחלוטין את הפטור ממס על רווחים בהשקעות באיגרות חוב, שניתן כיום למשקיעים זרים. מה שעמד אז מאחורי אותה בקשה היה רצונם של אנשי בנק ישראל לרתום את האוצר למאבק הסיזיפי והממושך שהם מנהלים בשנים האחרונות להחלשת השקל, במטרה לסייע ליצוא הישראלי.

בפעם הקודמת השיב האוצר בשלילה לבקשת בנק ישראל, בטענה שהדבר עלול לחבל במאמצי גיוסי הכספים של הממשלה בחו"ל. ככל הידוע, משרד האוצר עדיין לא ענה לבקשה המחודשת של בנק ישראל, אולם על רקע הדברים שהשמיע לאחרונה השר לפיד ההערכה היא שבניגוד לבקשה הקודמת, הפעם התשובה תהיה חיובית.

הרקע לבקשת בנק ישראל הוא ההתרחשויות בשוק מטבע החוץ ב־5.5 השנים האחרונות. במהלך תקופה זו ניצלו משקיעים זרים, רבים מהם ספקולנטים לטווח קצר, את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו, והזרימו לארץ כמויות עצומות של מטבע חוץ. כספים אלה הומרו על ידיהם לשקלים, שבהם הם רכשו איגרות חוב ממשלתיות בעלות סיכון אפסי. המרות המט"ח הגדילו את הביקושים לשקל, וגרמו בכך להתחזקותו מול המטבעות החשובים בעולם. וכאשר השקל מתחזק, היצואנים נפגעים, כי הם מקבלים תמורה קטנה יותר בשקלים על אותה רמת יצוא הנקובה במטבע חוץ.

רוב הכסף הזר הושקע אמנם בתעודות מלווה קצר מועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל לתקופות של שנה אחת, אולם חלק מכספי המשקיעים מחו"ל הופנה גם להשקעות באיגרות חוב ממשלתיות לתקופות ארוכות יותר, המגיעות כיום עד 30 שנה.

הפחתות ריבית ורכישות דולרים גדולות 

מי שניהל עד עכשיו את עיקר המערכה נגד התחזקות השקל היה בנק ישראל, והוא עשה זאת בעיקר באמצעות שני הכלים העיקריים העומדים לשם כך לרשותו: הפחתת הריבית שהופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, והתערבות ישירה במסחר במט"ח באמצעות רכישת כמויות גדולות של מטבע חוץ. מאז חודש מרץ 2008 רכש כבר בנק ישראל במסגרת פעולה זו סכום מצטבר של קרוב ל־52 מיליארד דולר.

כאשר התברר שפעולות אלה לבדן אינן מספיקות, הגביר בנק ישראל את מאבקו בספקולנטים במטבע חוץ, ובתחילת שנת 2011 הוא הטיל עליהם מגבלות שונות והצליח במידה רבה לצמצם את היקף פעילותם בשוק המק"מ. כמה חודשים מאוחר יותר חבר שר האוצר הקודם יובל שטייניץ למתקפה של בנק ישראל על אותם ספקולנטים וביטל את הפטור למשקיעים זרים מהמס הקיים בשיעור של 15%. אולם כדי לא לפגוע בפוטנציאל גיוסי ההון של הממשלה, בוטל הפטור ממס רק בהשקעות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות לטווח קצר של עד שנה אחת. הפטור מהמס המדובר ניתן במהלך המיתון הגדול של שנת 2002, במטרה לפתח את שוק ההון המקומי ולאפשר לממשלה לגייס כספים מחו"ל. כעת טוענים בבנק ישראל כי אין יותר סיבה למתן פטור מסוג זה, שמזמין לשוק ההון המקומי בעיקר משקיעים לא רצויים מחו"ל שמנצלים את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו.

התערבות ממלכתית להחלשת המטבע המקומי נתקלת בהתנגדות מצד הגופים הכלכליים החשובים בעולם כמו קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה־OECD. אולם במלחמה כמו במלחמה. ובמקרה זה יכולים בנק ישראל והאוצר להיתלות באילנות גבוהים במיוחד: בשנים האחרונות מתחוללת בעולם הכלכלי הגלובלי "מלחמת מטבעות" — מונח שטבע שר האוצר של ברזיל שמתאר את המערכה הגלובלית שמנהלות מדינות שונות בעולם במטרה להחליש את המטבעות שלהן כדי לעודד את היצוא. ברשימת המדינות שמנהלות מלחמה מסוג זה נמצאות מדינות חשובות ומכובדות כמו, יפן, שוויי, סין, דרום קוריאה וברזיל, ובשבוע שעבר הצטרפה אליהן גם צ'כיה.

האוצר ביצע עסקאות גידור דולר־שקל גדולות נוספות

בתוך כך הגביר אתמול משרד האוצר את פעילותו העקיפה בשוק מטבע החוץ וביצע כמה עסקאות גידור דולר־שקל גדולות יחסית, שלפי הערכות, הסתכמו יחד ב־300 מיליון דולר. במהלך החודשים האחרונים ביצע כבר האוצר עסקאות גידור בהיקף כולל של יותר ממיליארד דולר.

באופן רשמי, מודיע האוצר כי עסקאות הגידור נועדו לצמצם את החשיפה של תיק החוב הממשלתי לשינויים במטבע חוץ. במסגרת עסקאות הגידור ממירה למעשה המדינה חלק מהחובות שלה הנקובים במטבע חוץ, במקרה זה בדולרים, בחובות הנקובים בשקלים.

אולם לעסקאות אלה יש גם מטרה נוספת, והיא לסייע לבנק ישראל להחליש את שער השקל. בביצוע עסקת גידור האוצר אמנם אינו מתערב ישירות במסחר במטבע חוץ, אולם הגוף שמולו מתבצעת העסקה נוטה בדרך כלל לרכוש מט"ח.