לא חייבים דיור מוגן: קהילה תומכת לקשישים

קשישים רבים נזקקים, ככל שהם מתבגרים יותר, לסיוע יומיומי גם בפעולות פשוטות של ניהול משק הבית, אך בני משפחתם לא תמיד יכולים לסייע להם - אם בגלל מגורים מרוחקים או קוצר בזמן. ככל שגוברת התלות של ההורה המבוגר בסיוע, נאלצים ילדיו או בני משפחתו למצוא פיתרון יצירתי, ולהחליט האם הוא יכול להמשיך להתגורר באופן עצמאי, או שמא עליו לעבור לדיור מוגן.

• קריירה חדשה בגיל מבוגר? בהצלחה
• תשכחו מפנסיה: יותר מבוגרים עובדים לאחר פרישה
• בת 99 סיימה התנדבותה: "זה טעם החיים"
• ניצולי שואה חיים יותר: "אחרי הרע מתחסנים"
  

לדיור מוגן יש אמנם יתרונות רבים, אולם לא כל משפחה מסוגלת לעמוד בעלויות הכלכליות הכבדות של מהלך כזה, שעלולות להגיע לאלפי שקלים מדי חודש. בנוסף לשיקול הפיננסי, קשישים רבים מעדיפים לשמור על עצמאותם ולהישאר בביתם. אחד הפיתרונות העונה על צרכי המשפחות במצב כזו הוא פרויקט הקהילות התומכות.

אז מה הן הקהילות התומכות?

תוכנית הקהילות התומכות מופעלת בידי אירגון הג'וינט ישראל, שלוחה של ארגון הג'וינט העולמי. מדובר באירגון יהודי אמריקני, ללא מטרות רווח, אשר פעילותו למען אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל מתבצעת באמצעות אירגון אשל (שהקמתו מומנה ע"י מפעל הפיס, רשויות מקומיות והמוסד לביטוח לאומי שעדיין מממן חלק מתפעולו יחד עם משרד הרווחה).

במסגרת הפעילות זו למען הקשישים, פותחה תוכנית הקהילה התומכת בשיתוף השירות לזקן במשרד הרווחה, אשר יוצרת עבור משתתפיה "מסגרת בלי מסגרת". התוכנית מספקת מענה לצרכים הבסיסיים של "הקשיש העצמאי", אשר לרוב היו נענים חלקית ע"י בני משפחתו, בהתאם ללוח הזמנים שלהם. השירות ניתן בתשלום חודשי סמלי, שעומד בממוצע על כמה מאות שקלים לחודש.

התוכנית מספקת ארבעה כלים עיקריים:

1. לחצן מצוקה בצורת שעון המחובר למוקד חירום, אותו עונדים חברי הקהילה, על מנת לקבל מענה מיידי בכל קריאה;

2. שירותים רפואיים - החל מרופא שמגיע לביקורי הבית ועד לפינוי באמבולנס במצבי חירום (בתשלום דמי השתתפות עצמית סמליים אם הקשישים לא אושפזו בבית החולים);

3. פעילות חברתית, כמו מפגשים, טיולים ואירועי תרבות;

4. שירותי אב/אם קהילה, המהווים את גולת הכותרת של התוכנית.

תפקיד אב הקהילה הינו תפקיד מפתח, המאוייש לא פעם ע"י אנשים שמשרה זו אינה מקור ההכנסה העיקרי שלהם, אלא הם רואים בעבודה זו יותר כשליחות. אב הקהילה אחראי על קהילה תומכת אחת, או מספר קהילות תומכות קטנות, מכיר את כל חברי הקהילה ונמצא עמם בקשר קבוע.

"דיור מוגן וירטואלי"

התוכנית פועלת בכל רחבי הארץ, ומופעלת על-ידי עמותות מקומיות למען הזקן, בשיתוף רשויות מקומיות וחברות עסקיות. אחת מהחברות הפועלות בתחום היא "תגבור", המנהלת הנהלת כיום כ-45 קהילות תומכות, מתוכן כ-36 לאוכלוסייה המבוגרת.

"אבות הקהילה מכונים אצלנו 'בן משפחה בשכר', מספר בני קובאיבנוב, מנהל פרויקט הקהילות התומכות בחברת תיגבור. "מדובר על 300 איש אשר אחראים על הקשר השוטף עם הקשישים. הם מסייעים להם בהלוגיסטיקה ואדמיניסטרציה - למשל במקרה של תקלות בבית הזקן הם מבצעים תיקונים קלים או מזמינים בעלי מלאכה. בנוסף, הם אחראים לקשר השוטף והרגשי עם הקשישים - בטח הערירים והבודדים שבהם".

לדברי קובאיבנוב, "הקהילה התומכת מספקת שירותים שונים ומהווה מעין בית דיור מוגן וירטואלי המאפשר להישאר בבית ולהרגיש מוגן. המכולת השכונתית, בית הקפה שבפינה, הגן הציבורי, וכמובן הבית המוכר והטוב שבו חיו הקשישים כל השנים, אולי גם גידלו בו את הילדים - כל אלה, יחד עם הצורך להמשיך ולחיות בקהילה - מכריעים לא פעם את הכף בגיל מבוגר לטובת מגורים בבית".