דו"ח העוני: יותר קשישים ומשפחות עובדות

שיעור המשפחות העניות ירד מעט, כך עולה מדו"ח העוני שמפרסם הבוקר (יום ג') המוסד לביטוח לאומי - אבל זו ממש לא סיבה לגאווה למדינת ישראל. ירידה נרשמה בעוני בקרב משפחות שבראשן צעירים עם ילד אחד עד שלושה, אך חלה עלייה בשיעורי העוני בקרב משפחות שבראשן עומדים קשישים ובכאלו עם שני מפרנסים.

לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

עוד כותרות בחדשות ynet:

המסתננים מפגינים בירושלים: "לא מסוכנים"

סיוט הרכבת נמשך: "הכרוז עושה סטנד אפ"

קו העוני מוגדר באמצעות הכנסה לנפש: בני זוג שהכנסתם המשותפת לא עולה על 4,512 שקל לחודש, נחשבים עניים. אם הכנסתו של יחיד עומדת על פחות מ-2,820 שקל בחודש, גם הוא נכנס להגדרה זו.

(צילום: דודו אזולאי)

העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים: 5% (אילוסטרציה)(צילום: אבישג שאר-ישוב)

על פי הדו"ח, ב-2012 חיו בישראל 439,500 משפחות עניות, שבהן חיו 1,754,700 נפשות, מהן 817,200 ילדים. בדו"ח הדגישו כי השינויים בממדי העוני בין 2012 ל-2011 מושפעים גם משינויים מרחיקי לכת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסד הנתונים ולכן יש להתייחס לנתונים במשנה זהירות.

ב-2011 נמנו 442,200 משפחות מתחת לקו העוני, שכללו 1,838,600 נפשות בישראל. מספר הילדים מתוכם עמד על 860,900.

שיעור המשפחות העניות ב-2012 ירד ל-19.4%, שיעור הנפשות ירד אף הוא ל-23.5% מכלל החיים בישראל. שיעור הילדים העניים ירד ל-33.7%, אך כאמור, שיעור הזקנים העניים עלה ל-22.7%. מספרם העניים עלה מ-156,000 ב-2011 ל-186,700 ב-2012.  שיעור העוני בקרב המשפחות עם שני מפרנסים ויותר, משפחות שהיו ידועות שנים רבות כחסינות מפני עוני, גדל מ-2% בתחילת העשור החולף ל-5% ב-2012.

שר הרווחה, נשיא המדינה ומנכ"ל הביטוח הלאומי - עם קבלת דו"ח העוני(צילום: מארק ניימן, לע"מ)

שיעור המשפחות העניות שבהן יש שני מפרנסים לפחות עלה מ-4.6% ב-2011 ל-5% ב-2012 מקרב כלל האוכלוסייה. שיעור המשפחות העניות שבהן מפרנס אחד ירד מ-25.9% ב-2011 ל-24.6% ב-2012.   

את הגידול בשיעור הקשישים העניים הסבירו בביטוח הלאומי כך: בשנים 2011-2009 הוגדלו קצבאות הזקנה בחקיקה, בנוסף לעדכון לפי עליית מחירים שמאפיין גם קצבאות אחרות. גידול ברמת החיים הכללית והעלייה החדה בקו העוני גרמו לעלייה במדדי העוני של זקנים, ככל שהכנסתם תלויה בקצבאות ולא בפנסיות.

שיעור העוני של משפחות עובדות נשאר ללא שינוי ב-2012, ועומד על רמה של 13.7%. בתחילת העשור החולף (1999) עמד שיעור זה על כ-7% - כמחצית בלבד מהיום. חלקן של המשפחות העובדות העניות מגיע ל-64% מכלל המשפחות העניות בגיל העבודה. לפיכך, בין 2012-1999 כמעט הוכפל שיעורן של המשפחות העניות שבהן שני בני הזוג עובדים.  

עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות לא עובדות

מספר המשפחות הערביות העניות ב-2012 הגיע ל-161 אלף. חלקן באוכלוסיה הענייה עמד על כ-36.6 אחוזים ב-2012. זאת אף שיעורם באוכלוסייה נמוך יותר. שינוי שיטת המדידה של הלמ"ס גרם לכך שהאוכלוסייה הבדואית בדרום כלל לא נכללה בדו"ח הנוכחי.

מספר הערבים העניים ירד מ-882,100 ב-2011 ל-813,100 ב-2012. מספר הילדים הערבים העניים ירד מ-434,000 ל-394,000.

על רקע המדיניות ארוכת הטווח של הממשלה לעידוד התעסוקה וכן עקב הצמיחה במשק, ב-2012 ירד חלקן של המשפחות בגיל העבודה שאינן עובדות. אך בקרב משפחות לא עובדות חלה עלייה בשיעורי העוני, והם הגיעו ל-66.1% ב-2012. מאחר שמדובר בקבוצת אוכלוסייה קטנה יחסית (פחות מ-10% מכלל המשפחות במשק) האומדנים לגבי השינויים פחות יציבים מאשר לגבי קבוצות אוכלוסיות גדולות ולכן יש להתייחס בזהירות לשינויים משנה לשנה.

בביטוח הלאומי ציינו כי המדדים של עומק העוני וחומרתו התפתחו בצורה לא אחידה ב-2012. עומק העוני (הפער הממוצע מקו העוני של הכנסות העניים) למעשה לא השתנה בין 2011 ל-2012, והמדד של חומרת העוני, המעניק משקל הולך וגדל למשפחות ככל שהן עניות יותר, ירד.

בהשוואה בינלאומית של מדדי 2012 ביחס לשנות ה-2000, הדירוג של ישראל השתפר מעט לגבי שיעורי העוני ונשאר יציב לגבי מדד ג'יני לאי-שוויון.

בביטוח הלאומי הסבירו כי בהסתכלות רב-שנתית ובהשוואה בין-לאומית, שיעורי העוני נשארו עדיין ברמה גבוהה.

דו"ח של הביטוח הלאומי מחודש אוגוסט, חזה עלייה במספר הנפשות העניות ב-2013 בכ-90,000, בעקבות הצעדים הכלכליים של הממשלה שכוללים את קיצוץ קצבאות הילדים והעלאת המסים ב-2013 ו-2014. עם זאת הדגישו כי הערכה זו אינה לוקחת בחשבון תוכניות של הממשלה למלחמה בעוני ושינויים בצמיחה הכלכלית. 

נשיא המדינה שמעון פרס התייחס לממצאי הדו"ח: "אני מרגיש רע מאוד מכך שבישראל ישנם למעלה מ-800 אלף ילדים רעבים. אי אפשר להשלים עם זה. זו הפעם השביעית שאני מקבל לידי נתוני עוני בישראל, ואם לא ננקוט אמצעים מיידים, הנשיא הבא יראה את אותם הנתונים". הוא דרש יישום תוכנית "שתיתן לכל תינוק בישראל את אבות המזון הדרושים לגידולו. עלותהנאמדת ב-300 מיליון שקל. זה לא בשמיים".

Read this article in English