המחוזי והערעור: אין בשורה לסרבני תמ"א 38
בית משפט השלום חייב בעלת נכס לשלם לשכנים 2.4 מיליון שקל כי לא רצתה להשתתף בפרויקט, אבל המחוזי הפך את ההחלטה. חדשות טובות לסרבנים? לא ממש. החוק עדיין מאפשר ל-80% מהדיירים לכפות את רצונם על המיעוט
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נתפסתי עם מריחואנה. מה יהיה? עו"ד מסביר
- פרס לבעל בוגד: 70% מההון שצברו בני הזוג
- תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת
- קובי פרץ, הקמפיין והחומוס: תביעה שנדחתה
קבלת הערעור הייתה אמורה לטעת תקווה בלבם של רבים שלא מעוניינים לבצע פרויקטים של שדרוג לבתיהם, כי עד עכשיו הם ראו את בתי המשפט פוסקים שוב ושוב לטובת
נסיבות המקרה הספציפי היו יוצאות דופן מאחר שה"דייר הסרבן" הייתה חברת קבלנית (יהלי בנה לי בע"מ), שרכשה חנות בבניין (שבו שבע דירות וחנות נוספת) מתוך מטרה מוצהרת לבצע בעצמה את הפרויקט בבניין. אבל אחרי שיתר בעלי הדירות החליטו לבצע את הפרויקט באמצעות חברה אחרת, הודיעה "יהלי בנה לי בע"מ" שהיא לא מסכימה להריסת הבניין.
מכאן החל העימות להתגלגל בבתי משפט: שופט השלום יאיר דלוגין קיבל את תביעת שאר הדיירים וחייב את החברה לשלם מיליוני שקלים, אבל כאמור המחוזי הפך את החלטתו.
פסק הדין לא התייחס לתיקון לחוק
כשקוראים פסקי דין המחייבים דיירים להצטרף לפרויקט תמ"א או לפצות את שכניהם יש לזכור הקשישים חסרי הישע המסרבים לפנות את הדירות שבהן התגוררו עשרות שנים; את הדיירים קשי יום שאין ידם משגת לממן ייצוג משפטי אמיתי כדי להתמודד עם כוחם של היזמים, וגם את בעלי דירות שפשוט לא מעוניינים בחוסר הנוחות שבהעברת שנים מחייהם בדירות שכורות, תוך שהם שמים את יהבם על חברה קבלנית שכלל לא ברור אם תשרוד את תהליך הבנייה.
באספקטים הללו, חשיבותו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי הינה יקרת ערך מאין כמוה. השופטים שמרו על הזכות הקניינית של הדייר הסרבן אף שקבעו כי היא נעדרת תום לב ושרירותית. אבל ההחלטה שלהם התעלמה מנתון אחד מהותי.
המחוזי לא אזכר ולו ברמז את תיקון 2 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), שהתקבל כחודש לאחר פסק הדין המקורי בבית משפט השלום. מדובר בתיקון קריטי לתחום כולו: הוא קובע שלצורך הריסת בניין קיים והקמתו מחדש לפי תוכנית תמ"א, מספיקה הסכמה של 80% מבעלי הדירות, ש-80% מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, ובכפוף לאישור המפקחת על המקרקעין.
אף שתיקון זה לא חל על נסיבות המקרה שנדון בפסק הדין - מאחר שנכנס לתוקף לאחריו - היה ראוי שהמחוזי יתייחס אליו ויבחן לאורו את נסיבות המקרה. דיון בתיקון הנ"ל, ואפילו אגבי, יכול היה להניב שיח אמיתי והנחיות לגבי תחולת החוק והיקפו. במקום זאת ניתנה החלטה שדנה במערכת נסיבות מיוחדות ותחומות, שקשה יהיה להחיל אותה על פסקי דין והחלטות אחרות כי היא לא דנה במצב החוקי הקיים כיום ביחס לעסקאות תמ"א 38.
מכאן שאין בפסק הדין של המחוזי כדי לסייע לבעל דירה שאינו מעוניין בתמ"א 38, הואיל ופתוחה הדרך לכפות עליו את הפרויקט באמצעות האמור בחוק המקרקעין המוזכר לעיל.
משרד מיכל שחר ושות' עוסק במשפט מסחרי ונדל"ן, ומייצג חברות קבלניות ובעלי דירות בפרויקטים של תמ"א 38/1 ותמ"א 38/2 (פינוי בינוי)
לפנייה לכתב/ת 
