מחרימים: האופוזיציה דחתה את הפשרה
חוק המשילות ישאיר את הקטנות בחוץ, חוק הגיוס יביא חרדים לצבא ב-2017, חוק משאל העם יאפשר להקשות על הסכם מדיני. על רקע מסמך ההתחייבות הנדיר שנחשף ב-ynet, רה"מ, יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה הציעו לקיים יום דיונים נוסף, אך האופוזיציה דחתה את ההצעה
כשל המאמץ של הרגע האחרון למנוע ביזיון בכנסת: סיעות האופוזיציה החליטו להחרים את ישיבת נשיאות הכנסת שמתקיימת הבוקר (יום ב') בניסיון להוביל לפשרה סביב "חוקי המריבה". הצעת הפשרה שנועדה למנוע את החרמת הדיונים בחוקים הועברה אמש לאופוזיציה בהתערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר הקואליציה יריב לוין.
- עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
עוד בחדשות ynet:
השבוע האחרון של מושב החורף בכנסת שייפתח היום צפוי להיות חם מאוד. שלושה חוקים יועלו לאישור הכנסת, וכל אחד מהם נפיץ במיוחד. אבל החלטת האופוזיציה להחרים את דיוני המליאה - על רקע מכתב ההתחייבות הממשלתי שנחשף ב-ynet והפעלת סעיף בתקנון הכנסת שמאפשר באופן חריג לקואליציה לכפות סדרי דיון מזורזים עם מועד אחרון אפשרי להצבעה - עשויה להוביל לתמונות של מליאה ריקה בזמן שחוקים בעלי משקל עצום עוברים בקריאה שנייה ושלישית.
אחרי שסיעות האופוזיציה התאחדו ואיימו, אמש הוצע להן על ידי אדלשטיין ובתיאום עם נתניהו להוסיף יום דיונים נוסף לשלושת החוקים - חוק המשילות, חוק הגיוס החדש לחרדים ועיגון חוק משאל העם על ויתורים טריטוריאליים. בנוסף, הוצע לאופוזיציה לפתוח את סדרי הדיון, כך שמהיום ועד יום חמישי יוכלו סיעותיה להחליט כמה זמן יוקדש לדיון בכל אחד מהחוקים. באופוזיציה הודיעו שישקלו את הדברים, אך הנטייה בין הסיעות היא לדחות את הפשרה.
"שני הצדדים עלו על עץ גבוה. הקואליציה ירדה מעט, עכשיו תורה של האופוזיציה", אמר אדלשטיין. יו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל, נשמע נחרץ: "ההצעה הועברה אלינו בצעד אחד מאוחר מדי. ברור לנו שזה נעשה משיקולים שלהם ולא משיקולים שלנו. הוא בכלל כבר לא מהשיקולים הנכונים. העובדה שפתאום הם מוכנים להזיז יום מראה כמה ששום דבר לא קדוש בחוקים האלה. המאבק הוא לא על פרוצדורה אלא על דמוקרטיה".
אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, יתחדש עד סוף השבוע ספר החוקים של מדינת ישראל בשלושה חוקים חדשים. כל אחד מהם מגיע מחלק אחר של הקואליציה: חוק המשילות של ישראל-ביתנו, חוק השוויון בנטל של "יש עתיד" ועיגון חוק משאל העם כחוק יסוד שמוביל יו"ר הקואליציה יריב לוין, ונועד להקשות על הממשלה להסכים לוויתורים טריטוריאליים במסגרת משא ומתן מדיני. אז מה בעצם כל חוק אומר?
חוק המשילות: סוף אפשרי למפלגות הקטנות
החוק, שנחשף לראשונה ב-ynet, הוגש על ידי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, דוד רותם, בעידודו של יו"ר המפלגה שלו, אביגדור ליברמן. גולת הכותרת שלו היא צמצום מספר השרים בממשלה הבאה ל-18 בלבד, ולצדם ארבעה סגני שרים. אלא שיש בחוק דברים נוספים, לא פחות נפיצים. בהם, למשל, הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי. על פי אותה הצעה, כדי להביע אי-אמון בממשלה הקיימת יש צורך בהסכמה רחבה על מועמד חליפי לראשות הממשלה.
הסעיף הבעייתי ביותר מבחינתה של האופוזיציה נוגע להעלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת. הוא צפוי לעמוד על 3.25% מהקולות הכשרים, ועל פי ההערכה מדובר בארבעה מנדטים. במקרה כזה, אם נשליך זאת על הכנסת הנוכחית, יימחקו סיעות קדימה, חד"ש, בל"ד ורע"מ-תע"ל. "התנועה" של ציפי לבני, המונה כיום שישה מנדטים, עלולה למצוא עצמה אף היא בחוץ.
"העלאת אחוז החסימה תהפוך את הכנסת למועדון סגור, מוקף חומות גבוהות", אומר דב חנין מחד"ש. "המפלגות הקטנות תרמו לכנסת לאורך השנים גם עמדות אידיאולוגיות וגם איכויות פרלמנטריות. לא הן שהביאו לכנסת את הפריימריז המושחתים ואת שיטת מינוי חברי הכנסת על ידי יושב ראש המפלגה. בזמן שמאשימים את המפלגות הקטנות בסחטנות, אנחנו רואים הדגמה קיצונית לסחטנות דווקא בהתנהגות המפלגות הגדולות והבינוניות בחוקים שידונו השבוע".
לדברי חנין, הציבור הערבי ייפגע מכך ויידרש לחיבורים שלא מן העניין. "הוא ייאלץ לבחור בין היעדר ייצוג לבין איחוד כפוי של סוציאליסטים עם איסלאמיסטים ברשימה אחת", הוא מעריך. "בימים שבהם ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמקד ביהודיות המדינה, חשוב לו כנראה להראות לעולם שלאזרח הערבי בישראל תהיה רק אופציה פרלמנטרית אחת, להבדיל מהמגוון הפוליטי שיהיה לאזרח היהודי".
חוק השוויון בנטל: החרדים לצה"ל
טיוטת החוק הממשלתית, שגובשה לאחר דיונים סוערים בוועדה ממשלתית בראשות השר יעקב פרי מ"יש עתיד", לא פתרה את כל הבעיות שטומן בחובו החוק מבחינת הסיעות השונות. ועדת הכנסת שדנה בו בראשות ח"כ איילת שקד, נאלצה לא פעם לתמרן בדיונים בין מחלוקות קשות עם האופוזיציה אבל גם כאלה שהתגלעו בקואליציה פנימה.
"היקפי הגיוס הם עבודה בעיניים", טוען ח"כ שאול מופז, שקידם בכנסת הקודמת חוק חלופי ופירק את ממשלת האחדות בגלל אי-הסכמות עם נתניהו. "מה שאושר בוועדה זה שייקבעו יעדי גיוס מינוריים ואם יעמדו בהם אז שר הביטחון יפטור את כל היתר מגיוס. למעשה, כל החוק מתבטל ואנחנו מקבלים חוק טל 2. זה לא שוויון. החוק צריך לקבוע תקופת מעבר שבסופה כולם מתגייסים ובאותו הגיל - 18. אם הגיל לא ריאלי ואם אין בו סעיף שירות לכול אז לא עשינו כלום, חוסר השוויון והמצב החברתי יישמרו".
חוק משאל עם: הציבור יכריע לפני מסירת שטחים
בסיסו של החוק, שאותו מקדם יו"ר הקואליציה יריב לוין יחד עם אנשי הבית היהודי, קובע כי יש לערוך משאל עם בהחלטות קריטיות כמו מסירת שטחים בתהליך מדיני. גם בקואליציה לא שלמים עם החוק, והתנגדות כבר נשמעה מצד השרה ציפי לבני ושר החוץ אביגדור ליברמן, שטוענים כי הציבור בחר את נציגיו כדי להכריע - גם בסוגיות הקשות.
על אף עמדתם, ובעקבות התחייבויות קודמות של רה"מ נתניהו בנושא, יקודם החוק כחלק ממקשה אחת עם יתר החוקים ויזכה לתמיכה של כל סיעות הקואליציה. החוק יחייב לקיים משאל עם לפני כל הסדר מדיני אם הוא יעסוק בפינוי שטחים, בחלוקת ירושלים, או בסוגיות דומות.
"ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ייצוגית, שבה הכנסת מייצגת את ריבונות העם", אמרה יו"ר מרצ זהבה גלאון. "רק לפני 13 חודשים העם בחר בנציגיו, לממשלה ולכנסת, כדי שינהלו בשמו ולמענו את המדינה, וגם יקבלו החלטות הרות גורל במה שקשור לתהליכים מדיניים. חוק משאל עם נועד קודם כול לטרפד הסכם שלום. מעבר לכך, הוא ישנה את כללי המשחק, יעביר את האחריות מהגוף המחוקק לעם ויפגע במעמד הכנסת ובסמכותה כריבון במשטר של נציגים".
יו"ר הקואליציה: "זו לא דמוקרטיה"
יו"ר הקואליציה יריב לוין התייחס להחלטת האופוזיציה להחרים את דיוני המליאה ולקיים הבוקר במקביל כנס על הדמוקרטיה: "האופוזיציה מנסה באופן לא דמוקרטי
למנוע את השלמת הליכי הדיון בחוקים, תוך שיבוש עבודת הכנסת ופגיעה בלתי סבירה, בלתי מידתית וחסרת תקדים בתהליך החקיקה התקין. ועדת הכנסת קבעה זמני דיון ארוכים באופן חריג, תוך שלאופוזיציה ניתנו עשרות שעות של נאומים במליאה לשם הנמקת הסתייגויות שרובן הגדול חסרות כל מהות".
לוין הוסיף עוד כי "דמוקרטיה פירושה לאפשר למיעוט להציג את עמדותיו, דבר שניתן לאופוזיציה ביד רחבה, ופירושה גם הליכה לקראת המיעוט - דבר שאף הוא נעשה בשורה ארוכה של שינויים שהוכנסו בחוקים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. דמוקרטיה היא גם ההבנה שבסופו של תהליך מתקיימות הצבעות ומתקבלת החלטה בדעת רוב, תוך שלמיעוט אין, ולא יכולה להיות, זכות לשבש את ההליך התקין".
לפנייה לכתב/ת 
