הכור ועראק: לשתות אלכוהול בטהרן
איראן אוסרת לצרוך שתייה חריפה, אבל במרתפים היין מבעבע. עם מאות אלפי אלכוהוליסטים, מבשלות ביתיות שגובות הרוגים מדי שנה וסצינת חיי לילה שמרחיקה את הצעירים מהדת - גם האייתוללות כבר לא יכולים להתעלם מהתופעה. סטלה בטהרן
"קודם כול קחו שוט של טקילה, תתעודדו!", אומר שהרייאר לאורחים שהתכנסו בבית היוקרה שלו בטהרן. בת זוגו, שימה, אומרת שהם עורכים מסיבה בכל סוף שבוע. "לשהרייאר יש חוק אחד: תביאו את השתייה שלכם! אנחנו שותים עד הבוקר", היא מספרת לרויטרס בשיחת וידאו, בעוד ברקע מהבהבים האורות לצלילי מוזיקת ראפ.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
למרות האיסור על צריכת אלכוהול באיראן והפשיטות העתיות שעורכת המשטרה, שתיית משקאות חריפים היא תופעה נרחבת ברפובליקה האיסלאמית, במיוחד בקרב העשירים. כיוון שבמדינה השיעית האדוקה אין דיסקוטקים או מועדוני לילה, אירועי השתייה האלה נערכים בבית, מאחורי דלתיים סגורות.
כמעט מטהר".
יש מי שגאים מאוד בתוצאות שלהם, לשמחת מכריהם. "יש לי חבר שמכין יין לצריכה העצמית שלו אבל נותן גם לי כ-30 בקבוקים בשנה", אומר מוסא בן ה-36 מאיספהאן.
רק חברי מיעוטים דתיים - נוצרים, יהודים וזורואסטריזם (דת פרסית עתיקה) - מורשים להפיק ולשתות משקאות חריפים, וגם זה רק שלא בפומבי. הסחר במשקאות אלכוהוליים אסור באיראן. ובכל זאת, לייצור היין יש היסטוריה: מדענים מעריכים שהאנשים שחיו בעידן האבן בארץ שבה שוכנת כיום איראן שתו יין עם הזיתים והלחם שלהם כבר בשנת 5,000 לפני הספירה.
לפי תיעוד מהעבר, ענבי שירז, המכונים על שם העיר השוכנת בדרום המדינה, הובאו לאירופה על-ידי הצלבנים. המשוררים הפרסים חאפז ועומר חיאם שיבחו את מעלותיהם של הענבים. באיראן המודרנית הקהילה הארמנית היא המקור העיקרי למשקאות החריפים הביתיים, במיוחד עראק.
שירות בירה עד הבית
אמין, מאמן ספורט בן 35, הפך את החצר שלו, בגודל 50 מטר רבוע, לכרם, ובמרתף שלו הוא מפיק אלכוהול במחיר של כ-50 סנט לליטר. פירוש הדבר שאם אינך מפיק יין, בירה או או משקאות אסורים אחרים - כל שעליך לעשות הוא להרים אליו טלפון.
"אתה אפילו לא צריך לצאת מהבית", אומר רזא, מהנדס מחשבים מטהרן. "נאסר, מפעיל מבשלת השכר, יביא את המשקאות עד לדלת שלך, שירות VIP".
הזמינות של האלכוהול עוררה דאגה בקרב המנהיגים הדתיים של איראן, שרבים מהם מאשימים את המערב במזימה לפתות את האיראנים להתרחק מהמנהגים הדתיים האדוקים. מספר הפשיטות של המשטרה פחת מאז שחסן רוחאני, שנחשב בעיני האיראנים למתון ופגרמטי, הושבע לנשיא באוגוסט, אבל האיסור על אלכוהול והענישה הכבדה על ייצורו וצריכתו לא שונו, מסיבות בריאותיות ודתיות גם יחד.
למעשה, שימוש לרעה באלכוהול והרעלות אלכוהול הופכים לבעיות של ממש. באיראן יש כ-200 אלף אלכוהוליסטים לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, ויש המאמינים שהמספר אף גבוה יותר. בספטמבר שעבר ניתן - בשקט רב - אישור לפתיחתו של מרכז הגמילה מאלכוהול הראשון
בטהרן.
"המרכז הוקם בטהרן כדי לעזור לאזרחים שלנו", אמר גורם רשמי במשרד הבריאות האיראני, "אי אפשר לפתור בעיה על ידי התעלמות ממנה". הוא לא הסכים למסור פרטים על מספר האנשים שנמצאים בטיפול במרכז הזה ואפילו לא מידע על מיקומו.
משקאות אלכוהוליים בהכנה ביתית לא מפוקחת עלולים לגרום עיוורון ואפילו מוות. התקשורת האיראנית מדווחת לעתים קרובות על מקרי מוות כתוצאה מצריכת אלכוהול. בשנה שעברה הזהירו גורמי בריאות איראנים את הממשלה בנוגע לעלייה במספר הקורבנות של אלכוהול מתוצרת בית, וקראו לממשלה לפעול בנושא.
ומי מבריח? משמרות המהפכה
גם הברחת האלכוהול הפכה לתעשייה של ממש. במערכת המשפט באיראן מאשימים גורמים במשמר הגבול המקומי בשיתוף פעולה עם מבריחים. לפי הערכות, משמרות המהפכה שהוקמו לאחר המהפכה האיסלאמית ב-1979, ושאמונות על ביקורת הגבולות, זוכות למונופול על הפעילות, מה שמבטיח להן כ-12 מיליארד דולר מדי שנה לפי אתרי אינטרנט המזוהים עם האופוזיציה האיראנית.
"משמרות המהפכה הן כמו חברת השקעות עם מתחם של אימפריות עסקיות וחברות מסחר... הן מעורבות", אומר מוחסן סזגרה, סגן ראש
הממשלה של איראן לשעבר וכיום פעיל שמושבו בארה"ב.
מותגי אלכוהול המוברחים מטורקיה השכנה ומהחלק העיראקי של חבל כורדיסטן נמכרים עבור כ-70 דולר לבקבוק. פחית בירה עולה קצת פחות משמונה דולרים ובקבוקי טקילה וברנדי צרפתי קל למצוא בשוק השחור תמורת כמאה דולרים. וודקה רוסית וגיאורגית מגיעה לרפובליקה האיסלאמית דרך הקווקז, מדבריות מרכז אסיה והים הכספי. תפיסות של משקאות אלכוהוליים גורמות לעליית מחירי האלכוהול באיראן, אבל בדרך כלל אספקת האלכוהול מתאוששת - ובהתאם לה יורדים גם המחירים.
בחזרה לטהרן. בדירה השייכת לאביו, איש עסקים עשיר, אומר שהרייאר שהמסיבות המתודלקות באלכוהול שלו מאפשרות לו ולחבריו לחמוק מההגבלות שמטיל עליהם הממסד האיסלאמי. "על-ידי שתייה אנחנו שוכחים מהבעיות שלנו", הוא אומר, "אחרת נשתגע מכל ההגבלות שמוטלות על הצעירים באיראן".
לפנייה לכתב/ת 
