'החיים הסודיים של אורי גלר': פרסומת נצחית
האם אורי גלר היה מרגל במקביל לקריירת הסכו"ם שלו? בתור איש שיווק מוכשר הוא ישמח לספר לכם על כך שוב ושוב, אבל הסרט התיעודי של ה-BBC על חייו מעלה שאלה עיקרית אחת: למי לעזאזל אכפת?
נתחיל מזה שמדובר באוקסימורון. שום דבר בחיים של אורי גלר לא באמת יכול להיות סודי. האיש הוא פטפטן בלתי נלאה עם חולשה לניים דרופינג. הוא בחיים לא יהיה מוכן לספר לכם על הדבר הזה שאסור לו לדבר עליו, אלא אם כן ממש תדחקו אותו לפינה, כלומר תזכירו את הנושא במקרה. כך שלא ברור אם הסרט "החיים הסודיים של אורי גלר", שצולם עבור ה-BBC, ושודר אמש (א') בערוץ 8 ב-HOT, הוא סוג של גיחוך על התופעה ושמה אורי גלר, או שמדובר בסרט רציני.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
גמר מאסטר שף: השלום מתחיל בצלחת
"רמזור": אור ירוק לעונה הרביעית
העריכה המוזיקלית והאינטונציה של הקריינות משדרות בדיחה, אבל אפילו אם זה נכון, איזה אינטרס יש לבמאי זוכה אוסקר כמו ויקראם ג'יאנטי לבוא לפה בחום הזה, ולהקדיש סרט שלם לניסיון להוכיח משהו, שגם אם יצליח להוכיח אותו, עדיין תיוותר פתוחה השאלה החשובה לא פחות - למי לעזאזל אכפת?
את הסרט מקדיש ג'יאנטי לניסיון להוכיח שגלר שימש במהלך העשורים האחרונים כמרגל מטעם ה-CIA האמריקני, ופעל בשירות "דה מוסאד", ארגון הביון הישראלי המיתולוגי, כל זה במקביל לקריירת הסכו"ם המסועפת שלו. הבמאי גם מפציר בגלר (בסגנון עדות "ספר לי, באמא שלך") לחשוף הזדמנויות שבהן נידב את הכוחות שלו לטובת משימות כמו שיבוש הרדארים במבצע אנטבה או מחיקת דיסקטים של סוכני ק.ג.ב. גלר, אגב, מספק ברצון לא מעט פרטים, כשהוא חותם במקבילה המשפטית ל"אבל לא שמעתם את זה ממני".
כנראה גלר גם פוצץ את המשא ומתן עם הפלסטינים, אחרת איך תסבירו את העובדה שראש הממשלה שלכם הצליח לפנות קצת זמן ולהתראיין לסרט החשוב הזה. אגב, מהפרספקטיבה המרתקת שמספק נתניהו והאור שהוא שופך על התופעה ("ראיתי אותו בהופעה כשהייתי חייל ומאוד התרשמתי", "גלר הוא מכופף הבננות, רק עם כפיות"), אפשר להסיק שנתניהו פשוט קפץ על ההזדמנות לדבר עם מישהו באנגלית.
ג'יאנטי מצליח לקבץ גם עדויות של אנשי CIA וגורמים צבאיים בארה"ב שנשבעים שאורי גלר לקח חלק בשלל מבצעים סודיים שעדיין אסור לדבר עליהם, וגם מעלה באוב מחקרים שנערכו באוניברסיטת סטנספורד כשגלר עוד היה כפית צעירה בסבנטיז, סוג של דויד ברוזה על ספידים. גלר עצמו מעיד שקיבל פניות מגורמים שונים, שעליהן השיב ב'למה לא, בכיף', כי עוד כשהיה ילד הוא חלם להיות ג'יימס בונד וגם יוקו אונו אמרה לו פעם לנסוע ליפן. התוצאה היא כל מיני השערות שעל חלקן גלר מסרב בתיאטרליות להרחיב, ועל חלקן מסכים - בגוף שלישי, כמיטב המסורת.
אין ספק - ואם היה לכם אחד גלר כבר היה מכופף אותו - שגלר הוא איש שיווק מעולה. הוא מריץ את המניות של עצמו כבר שנים, הסרט מלווה ספר של גלר באותו הנושא, ואף לסת לא תישמט אם יתברר שהקומוניקט הסודי הזה נשלח היישר ממשרדו המאובטח של גלר באחוזת דאונטון הלבנה שלו בלונדון. אני אפילו נוטה להאמין שיש לו יכולות על חושיות. דברים מוזרים מזה כבר קרו, יש מדיומים בעולם ולא מן הנמנע שגלר הוא אחד מהם.
ייתכן אפילו שחלק מהדברים שגלר מספר הם אמת, אלא שהאישיות שלו כמו שהיא באה לידי ביטוי בהופעות טלוויזיוניות היא יותר באזורים של גימל יפית, וראיון איתו לא מרגיש כמו אדם המספר את סיפורו, אלא כאילו יצאנו לפרסומת אחת וכבר חוזרים, אבל הפרסומת הזאת לאורי גלר לא תיגמר לעולם.