איך מעניקים הטבות מס לעמותות? קשה לדעת
בישראל למעלה מעשרת אלפים עמותות, אך רק כ-500 מהן זכו למעמד המעניק למי שתורם להן זיכוי ממס. אז איך עד היום אין קריטריונים ברורים לבחירת העמותות שייהנו מהטבה זו? אולי כי נבחרי העם מעדיפים לשמור את העוצמה הפיננסית הזו קרוב אליהם. תעשיית התרומות והעמותות - חלק ג'
בחודש שעבר פנה שר האוצר, יאיר לפיד, אל וועדת הכספים בבקשה לאשר כמאה "מוסדות ציבור " (קרי: עמותות) לצורך הכרה כזיכוי ממס לתרומות שינתנו להן. על פי הרשימה שהוגשה לוועדה, מרבית העמותות שבגינן נתבקש אישור זה עוסקות ב"דת". מיעוטן עוסקים גם ב"חינוך" חלקן ב"תרבות" ועוד כהנה וכהנה. רשימת מטרות ויעדים של גופים הראוייה להתכבד.
טורים נוספים של יוסף פריצקי
רק דבר אחד היה חסר ברשימה הזו. ההסבר! מדוע מקבלות דווקא עמותות אלה את ההטבה שהתורמים להן יזכו בזיכוי חלקי של התרומה לצרכי מס, בעוד שעמותות וגופים אחרים – יוק?! מהם התבחינים המפרידים בין עמותה הזכאית להטבה זו ובין עמותה שאינה זכאית? מהם הקריטריונים המזכים עמותה לקבלת המעמד הנכסף הזה והיכן הם מפורסמים? מי קבע אותם? מתי?
אז זהו – שעד עצם היום הזה אין קריטריונים. השר וחברי הכנסת מעניקים את המעמד הזה למי שהם חפצים ביקרו. משל קופת המדינה בידיהם לחלוקה כאוות נפשם. כפי שכתבנו, שוויה של ההטבה הזו היא מעל רבע מיליארד שקל כל שנה! מדוע לזה יינתן ולאחר לא? על יסוד מה זה יקבל וזה יושב ריקם. למה? ככה.
העליון פסק? אז מה
לפני כשנתיים ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בעתירה שהגישה עמותה מסויימת כנגד משרד האוצר על סירובו להעניק לה את המעמד הנכסף הלז. למרות שהעתירה נדחתה לגופה, מצא בית המשפט העליון לקבוע כי על המדינה "לגבש בתוך שנה קריטריונים ברורים שיהיה בהם לאיין את החשש מפני הפעלה שרירותית או אף מפלה של הסמכות".
ברור שהעובדה שהקלות והטבות במס ניתנות בלא כל אמות מידה היא לצנינים בעיני כל מי שטוהר המידות הציבורי חשוב לו. במלים אחרות, בית המשפט העליון אמר למדינה: קבעי תבחינים! עלייך לייצר קריטריונים הגונים, ברורים וראויים, כדי שלא יחשוש הציבור שמא ההעדפה הזו הניתנת למתי מעט של עמותות ניתנת בשרירות לב.
אז כתבו ואמרו. נו אז מה? השנה חלפה עברה לה, עוד שנה חלפה ועולם כמנהגו נוהג. לא זו אלא שאפילו אין כלל רשימה מאורגנת ומסודרת של עמותות שהתורם להן זכאי לזיכוי ממס בגין תרומתו. לפי נתונים בלתי מאומתים שנאספו על ידי גופי מחקר שונים, בישראל למעלה מעשרת אלפים עמותות אך רק כחמש מאות מהן זכו למעמד המיוחל הזה.
ברור איפוא איזו עוצמה פוליטית ניתנת הן לשר האוצר והן לחברי וועדת הכספים בהענקת הטבה שכזו בלא תבחינים ובלא פיקוח של ממש. הנה לדוגמה: ברשימה האחרונה שהוגשה לוועדת הכספים ושאושרה במלואה נמצא גוף בשם: "מרכז שלם" שעוסק בחינוך. חבר ההנהלה בו הוא לא אחר מאשר שר החקלאות הנוכחי, יאיר שמיר. "מרכז שלם" מזוהה מאוד עם הזרם הפוליטי הימני בישראל.
נניח לרגע לשאלה איך בכלל ייתכן שוועדה של הכנסת מאשרת הטבה לגוף שאחד מחברי הכנסת שותף בהנהלתו?! (אגב, זו לא הפעם הראשונה שהכנסת מעניקה הטבות והקלות לגופים בהם חברי הכנסת עצמם מכהנים בהם). הרי ניגוד העניינים כאן זועק לשמיים.
ברור לכל אדם שאדם המבקש "להסתובב" בקרב גופי השלטון – ימהר ויתרום לגוף כזה מלוא חופניים. כך הוא זוכה בהטבה כפולה: גם בזיכוי ממס וגם בדלת פתוחה בגופי השלטון. אותו עיקרון חל גם על אלה התורמים למוסדות דת שונים ומשונים המתקבלים בגין כך בסבר פנים יפות וברוחב לב על ידי חברי הכנסת הקשורים לעמותות הללו.
אם ישנה דוגמה בוטה ליחסים העכורים והרקובים בין ההון לשלטון – הרי היא כאן, במלוא קלונה וחרפתה. מבקר המדינה כבר התריע על תופעת העמותות המהוות מסווה לפעולות מפלגתיות. בית המשפט העליון כבר חיווה את דעתו בעניין לא פעם אחת. ובכל זאת – הכל כפי שהיה.
ואם לא די בכך, רבות מעמותות וגופים אלה מקבלים כספים גם מאוצר המדינה וגם מתורמים שתרומתם מוכרת לצרכי מס. למה? מיהם? על יסוד מה? - על כך בפרק הבא.
יוסף פריצקי הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות
לפנייה לכתב/ת 
