בנק ישראל: יידרשו עוד קיצוצים והעלאת מסים
על פי הערכות הבנק הממשלה תצטרך להביא לאישור הכנסת קיצוצים בתקציב בהיקף של 7-12 מיליארד שקל ולהעלות מסים בהיקף של 6-11 מיליארד שקל. סך כל הקיצוצים הדרושים לעמידה ביעד הגירעון הממשלתי: 18 מיליארד שקל
המשק צמח רק ב-2.1% ברבעון; צניחה בצריכה
בנק ישראל: לבחון דו"ח מס ממשלתי לכל שכיר
בנק ישראל: מע"מ 0% יוריד הביקוש לדירות
על פי הערכות שנעשו בבנק ישראל, הממשלה תצטרך להביא לאישור הכנסת קיצוצים בתקציב בהיקף של 7-12 מיליארד שקל ולהעלות מסים בהיקף של 6-11 מיליארד שקל. בכל מקרה, טוענים בבנק, תידרש הממשלה לצעדים בהיקף כולל של 18 מיליארד שקל.
המסים לא מספיקים למימון הוצאות המדינה
בבנק ישראל מציינים כי תוכנית הקיצוצים של תקציב 2013-2014, שכללה קיצוץ בתקציב של 18 מיליארד שקל והעלאות מסים של 14 מיליארד שקל, סייעה רבות לשיפור מצבה של קופת המדינה, אולם גם בשנה הבאה הוצאות הממשלה גבוהות יותר ממה שהתקציב המאושר על פי חוק מאפשר. כמו כן, גם בשנה הבאה היקף ההכנסות הצפוי ממסים לא מממן את התקציב כפי שאושר על פי חוק, ועל הממשלה והכנסת להעלות את שיעורי המס כדי לממן את הוצאות המדינה.
תקציב 2015 יהיה גדול מתקציב 2014 בכ-8 מיליארד שקל. אולם הוצאות הממשלה יגדלו בסכום משמעותי יותר בגלל כניסתן לתוקף של תכניות שביצוען נדחה, גידול בהוצאה על סעיפים שמוצמדים למדד המחירים ולגידול הדמוגרפי וסיבות נוספות. עוד מציינים בבנק ישראל, כי השנה קיימת מחלוקת האם לבצע התאמת מחירים, אשר תקטין את התקציב ותגדיל עוד יותר את הקיצוץ הנדרש. מחלוקת זו התעוררה מכיוון שהממשלה הקטינה גם כך לאחרונה את התקציב על ידי שינוי הנוסחה שקובעת את גודלו.
אם תתבצע התאמת מחירים לגודלו של התקציב מעריכים בבנק ישראל כי הממשלה תידרש לקיצוץ של 12 מיליארד שקל. אם לא יבוצע עדכון מחירים, הקיצוץ הנדרש יקטן ל-7 מיליארד שקל. מדובר עדיין בסכום משמעותי ובאוצר צפויים לדרוש קיצוץ נוסף בתקציב הביטחון, בקצבאות ובשכר עובדי מדינה כדי לבצעו. לחלופין, עשויים באוצר להציע ביטול גורף של תוכניות השקעה ממשלתיות, כמו חינוך חינם מגיל 3, סלילת כבישים ומסילות רכבת או הפרויקט הרב-שנתי לשיקום מערכת ההשכלה הגבוהה.
לצד ההתמודדות עם הפער בין גודל התקציב להיקף ההוצאות, תצטרך הממשלה להתאים גם את ההכנסות ממסים ליעד הגירעון. יעד הגירעון, שקובע את הפער הרצוי בין ההכנסות להוצאות, יעמוד בשנה הבאה על 2.5% מהתוצר. ככל שתקציב המדינה בשנה הבאה יהיה גדול יותר, כך תזדקק המדינה להכנסות גבוהות יותר ממסים כדי לשמור על היקף הגירעון שנקבע ביעד.
בבנק ישראל מעריכים, כי במידה שתבצע הממשלה התאמת מחירים לתקציב, ותקצץ 12 מיליארד שקל מהוצאותיה לשנה הבאה, תידרש הגדלה של ההכנסות ממסים בהיקף של 6 מיליארד שקל. אם לא תתבצע התאמת מחירים, אזי הקיצוץ בתקציב יקטן ל-7 מיליארד שקל, אך העלאות המסים שיידרשו יגדלו ל-11 מיליארד שקל. חישובים אלו מתבססים על ההנחה כי תכנית מע"מ 0% על דירות, שצפויה לגרום לאבדן הכנסות של 2.5 מיליארד שקל בשנה, תיכנס לתוקף עד תחילת השנה הבאה.
כלומר, הממשלה תידרש לבחור בין קיצוצים כבדים להעלאות מסים כבדות. עד כה, נדמה כי ראש הממשלה ושר האוצר נוטים להעדיף קיצוצים על פני העלאות מסים, אולם האם הם ילכו צעד נוסף בכיוון זה וינחיתו עוד גרזן על תקציב 2015? בשלב זה לא ברור, אך אם יבחרו בכיוון פעולה זה, אזי המערך הציבורי בישראל יצטרך להתמודד עם קיצוץ של 30 מיליארד שקל (כמעט 10% מהתקציב כולו) תוך פרק זמן של שנתיים.