הוגדל פיצוי על שליחת ספאם: 'למגר התופעה'
העליון דן יחדיו בשני ערעורים שעסקו בשליחת מיילים פרסומים, והגדיל משמעותית את הסכום שישולם לתובעים. המטרה: להרתיע את השולחים
בית המשפט העליון הורה השבוע על הגדלת פיצוי משמעותית
בשני מקרים של הפרת "חוק הספאם".
השופט אליקים רובינשטיין הבהיר לשופטים שדנים בתביעות כאלה שהיקף הפיצוי צריך להיות תואם לייעודו של החוק: מיגור התופעה והרתעה מפניה.
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- המוות במרתון: עיריית תל-אביב תשלם פיצוי
- המינהל הרס בור מים פלסטיני: "חוסר תום לב"
- הורי פונדקאות חו"ל: מה הזכויות בביטוח לאומי
- תרמית: מגרש בהרצליה נמכר ללא ידיעת בעליו
מדובר בשני מקרים שנדונו במאוחד. הראשון עסק בעורך דין שקיבל לדואר האלקטרוני שלו 20 פרסומות ממלון "קלאב רמון", רובן אחרי שביקש לחדול מכך. בית משפט לתביעות קטנות חייב את המלון לשלם לו 150 שקל על חמש ההודעות שנשלחו לפני בקשת ההסרה, ועוד 500 שקל על כל הודעה שנשלחה לאחר מכן (בסך הכול 8,250 שקל).
חוק הספאם
ענבל אור שלחה סמסים שיווקיים בניגוד לחוק
עו"ד צפריר טל
אדם שקיבל לסלולרי שלו הודעות מיזמית הנדל"ן תבע אותה וקיבל 500 ש' על כל סמס. השאלה הפתוחה: ממי היא קיבלה את מספר הטלפון שלו?
במקרה השני הציג עצמו המבקש כ"לוחם צדק למניעת ספאם", והוא תבע בגין 40 מיילים פרסומיים שקיבל מחברת "לוג-טק" המפעילה אתרי אינדקס. בית המשפט קבע שהתובע לא הקטין את נזקו מאחר שלא ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה, ולכן פסק לו פיצוי של 5,000 שקל בלבד.
בשני המקרים מדובר בפיצוי נמוך יחסית בהתחשב בסכום המרבי על משלוח "ספאם" לפי החוק – 1,000 שקל להודעה. השניים המשיכו את ההליכים וכאמור הגיעו איתם לעליון.
השופט רובינשטיין קבע שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית וקיבל את הערעורים שהגישו. הוא הסביר שהחוק הישראלי מתבסס על השיטה האירופאית, שלפיה משלוח דבר פרסומת במסרון, דוא"ל או פקס, דורש הסכמה מפורשת של הנמען. זאת, אגב, בניגוד לארה"ב - שם ניתן לשלוח פרסומות כל עוד הנמען לא הודיע שהוא מסרב לקבל אותן.
התביעות - כלי אכיפה מרכזי
היקף הפיצוי, קבע השופט, צריך לבטא את העובדה שזהו כלי האכיפה המרכזי למניעת "ספאם", ולכן על השופטים לצאת מנקודת הנחה שהנפגע זכאי למלוא הפיצוי, ובהתאם לנסיבות המקרה, לשקול אם להפחיתו. הוא הדגיש כי השיקול של הקטנת הנזק כלל לא רלוונטי, שכן הסעד לא נועד לפצות על הנזק שנגרם לנפגע אלא להרתיע את הפוגע ולמנוע את התופעה.
עם זאת הדגיש השופט שככל בעל דין, גם על תובע לפי "חוק הספאם" להתנהל בתום לב, ולא להשתמש בהגשת התביעות להתעשרות.
השופט רובינשטיין הורה על הגדלת הפיצוי בכל אחד משני המקרים. בעניין עורך הדין נקבע שלא היה מקום להפחית את הפיצוי רק בשל משלח ידו, ומשכך הוגדל הפיצוי לכל הודעת ספאם ונפסקו לו 17,500 שקל בסך הכול.
במקרה השני קבע השופט כי לא הייתה כל הצדקה להפחתת הפיצוי המשמעותית בהסתמך על חובת הקטנת הנזק, שכאמור לא חלה. הפיצוי למבקש הוגדל ל-20 אלף שקל. השופט ציין כי כדאי שהמבקש ישקול לתרום חלק למטרה ציבורית. המשיבים חויבו גם בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל לכל אחד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקשים: עו"ד נדב אפלבאום
- עו"ד דורון זיסו עוסק בדיני תקשורת ואינטרנט
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
