רשת אנושית של כסף: כך פועלת מערכת ריפל

מערכת התשלום ריפל (RIPPLE), אותה הצגנו בטורים האחרונים, היא רשת שמסוגלת לקשר מאות מיליוני משתמשים. זוהי, כמובן, לא הרשת היחידה שמקשרת כמעט את כל תושבי העולם.

לטורים נוספים של אושי שהם קראוס

• הכירו את ריפל - מערכת תשלומים חינמית
• בחזרה לימי הביניים: מטבע שונה בכל עיר
• עתיד אופטימי לכסף: הדור הבא של הביטקוין
  

פייסבוק, למשל, מקשרת פרופילים ומאפשרת לשלוח מילים ותמונות ולשתף בהן. גם הדואר האלקטרוני פועל כרשת. אתה יכול לשלוח מייל לכל אדם בעולם, ובתנאי שתדע את הכתובת שלו.

והנה, שוב: אנחנו זקוקים לכתובת של אדם וזקוקים ל"חומר" להעברה. טקסטים וקבצים נלווים שונים במייל, או טקסטים, קבצים ופעולות כמו לייק בפייסבוק.

אבל מה מעבירים בריפל? ובכן, ריפל היא רשת שבה מעבירים מאחד לשני ערך.  כן, ערך או "ערך". אבל איזה ערך? ערך של מה? ובכן, אנחנו מדברים על ערך שמתבטא ביחידות מופשטות שמדינות יוצרות כמו דולר או שקל, או יחידות מופשטות שנקראות ביטקוין או ניימקוין שאנשים פרטיים המציאו.

איך זה פועל?

בחיי היום יום כל אחד יכול לקבל ערך ולהעביר ערך. יש לי כסף ואני מוסר אותו. אני גם יכול לקבל אותו. ואני יכול גם למכור אותו או לקנות אותו תמורת מטבע אחר. אם יש לי למשל דולרים אני יכול להעביר אותם לאדם ולקבל תמורתם שקלים במחיר שהסכמנו עליו.

כלומר, בחיים שלנו, כולנו מתפקדים בכל מני תפקודים שונים שקשורים לכסף. וככה זה גם במערכת ריפל. כאשר אני נרשם לריפל יש לי חשבון או כתובת. מכאן אוכל לשלוח ערך ולכאן אוכל לקבל ערך.

אבל, תוכלו לשאול, למה אני מתעקש לכתוב "ערך" ולא כסף. האם בריפל לא מעבירים ממש כסף? ובכן, כן ולא. זה מורכב ולכן מעניין.

נזכר שניה במערכת ההוואלה האנושית המזרח תיכונית. העברת הכסף מאדם לאדם מורכבת משתי רמות של פעולה.

הראשונה היא שאדם מגיע לנציג הוואלה בעיר שלו (למשל בתל אביב) ונותן לו כסף אמיתי. למשל עשרה מטבעות של שקל זהב. איש ההוואלה שומר את המטבעות בכספת שלו. והנה מגיע השלב השני.

איש ההוואלא בתל אביב לא מעביר לאיש ההוואלה בלונדון את מטבעות הזהב. הרי ההוואלה הוקמה בדיוק כדי לחסוך את ההעברה המסוכנת הזאת. (מדובר בימים רחוקים של שיירות ושודדים). איש ההוואלה בתל אביב מעביר לאיש ההוואלה בלונדון "התחשבנות פנימית". הוא מעביר לו "מידע מאזני". הוא בעצם אומר לו: "בוא נעדכן את המאזן שבינינו – אתה תתן לאדם מסויים שיתן לך סיסמה עשרה מטבעות אמיתיים מהכספת שלך, ועכשיו יש לך אצלי עשרה מטבעות זהב".

וככה זה פועל גם בריפל. אתה מגיע לשער. שער שהוא לא דיגיטאלי לגמרי. זה יכול להיות האיש במכולת באפריקה ויכול להיות הבנק שלך שאליו אתה נכנס דרך המחשב. אתה מעביר לשער כסף אמיתי, והבנק או איש המכולת מעבירים לשער השני מידע על המאזן שבינהם".

נניח שאני חי בכפר בניגריה ורוצה להעביר 100 דולר לבן שלי בלונדון. אני מברר היכן נמצאים שערי הריפל הקרובים אלי. הנה, יש אחד בעיר הבירה, אבל הוא פועל באינטרנט ולי אין מחשב. אז אני מגלה שבעל המכולת של הכפר שבו אני בוטח לגמרי הפך לשער של הוואלה. (הוא פשוט נרשם, קיבל חשבון וזהו – כל אחד מכם יכול גם הוא). אני מגיע אליו ונותן לו 100 דולר בשטר ירוק אמריקאי.

האיש שלי שומר את הכסף בארנק שלו, אבל הוא פונה לבן הדוד שלו שגם הוא מתפקד כשער בעיר הבירה ומעביר לו את ה"100 דולר", כלומר, לא את השטר, ולא העברה בנקאית, אלא רישום של חוב של מאה דולר. האיש בעיר הבירה מכיר ממש ממש טוב ובוטח בלב מלא בבן הדוד שלו שחי בלונדון. הוא מעביר לו רישום מופשט של חוב של מאה דולר.

והאיש בלונדון, ובכן, הוא משמש עכשיו כשער אמיתי לעולם. הבן שלי בא לאיש בלונדון ומקבל את מאת הדולר האמיתיים שלי ממנו. והם? ובכן, הם כבר יסתדרו בינהם. הרי מחרתיים האיש בלונדון ירצה להעביר משהו לבירת ניגריה ואז הם פשוט יאזנו את ההתחשבנות הפנימית שלהם.

אז ככה זה בריפל?

בערך אבל יותר מתוחכם. שער מסויים יכול להגדיר רמת אמון בשערים מסויימים בעולם. רמת האמון מוגדרת בכסף. כלומר, עד כמה כסף אני מוכן להעביר לשער הזה.

והאיש בניגריה? ובכן, נניח שהוא רוצה להעביר כספים לברלין? ובכן, הוא לא צריך לבנות על ההעברה ידנית ועל שרשרת אמון משפחתית פרטית. האלגוריתם של ריפל ימצא אוטומטית את הקו הקצר ביותר של שרשרת של אמון.

כלומר, הפקדתי כסף אצל בעל המכולת בכפר שלי. אבל עכשיו המערכת תבחן כבר לבד את הגדרות האמון של בעל המכולת. היא תגלה את בן הדוד שלו בעיר הבירה. והיא גם תגלה שבן הדוד בוטח בחברת העברת כספים מאוד מבוססת בבירה שגם היא עובדת מול ריפל. והמחשב ימשיך ויגלה שהחברה הזאת בוטחת בשותפה ותיקה שלה בארצות הברית. והשותפה בארצות הברית הגדירה אמון בשער סופי מסויים בברלין. והנה, הכל אוטומטי.

ומה קורה כשלא מעבירים דווקא דולרים?

נניח שאני רוצה להפקיד בשער הכניסה מאה דולר אבל בעצם להעביר לחבר ביפן שווה ערך ביין יפני? ובכן, כאן נמצאים אנשים פרטיים (או חברות) כמוני וכמוך שמתפקדים ברגע מסויים כחלפני כספים. נניח שכרגע יש בעולם עשרה אנשים שיש להם יינים והם זקוקים לדולרים. הם יקלידו למערכת כמה דולרים הם מבקשים תמורת היינים. ועכשיו, המערכת תזהה את הבקשה שלי ליינים ותמצא עבורי ועבור האדם השני את ההצעה הכי טובה לשנינו.

ומה קורה אם אין עכשיו אף הצעה במערכת למטבע שאני רוצה למכור? ובכן, כאן יכנס לשימוש המטבע המקומי שפועל רק בתוך מערכת הריפל; הריפל בשם החיבה שלו או ה-XRP. הכסף הזה חי רק בתוך המערכת של ריפל. אין לו קיום בחוץ, והוא מאפשר, בין היתר, חליפין כאשר יש בעיות.

מסובך?

לא בטוח. זה חדש ומרתק. ויש עוד הרבה מה לדעת. הסברתי רק התחלי התחלות. מה התפקודים הנוספים של מטבע הריפל (ה-XRP), מה גורם לחברה עיסקית ולקרנות הון סיכון להשקיע בחברה שמצהירה שהיא יוצרת מערכת קוד פתוח חינמית ללא דמי שירות (גוגל היא אחת המשקיעות בגרסת הבטא של המערכת שכבר פועלת)? איך הם ירוויחו? ועוד ועוד ועוד.

תוכלו להכנס לדפי העזרה של מעבדות ריפל בארצות הברית. יש שם המון חומר כתוב בפשטות רבה, אבל באנגלית.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל