פוטרה כי ביקשה חופש לטיפול רפואי - ותפוצה

עובדת בחברה לטכנולוגיה רפואית לקתה בדלקת כרונית ורצתה לעבור טיפול חדשני יום בשבוע. מעסיקיה לא הסכימו, וייאלצו לשלם לה 255 אלף שקל

עו"ד רועי שעיהפורסם: 11.08.14 , 18:32

עובדת בכירה בחברה לטכנולוגיות רפואיות לקתה בדלקת כרונית בשלפוחית השתן וביקשה לקבל יום חופש בשבוע למשך תקופה כדי לעבור טיפול חדשני. מנהליה לא ראו זאת בעין יפה והחליטו לפטר אותה. בית הדין לעבודה קבע שהעובדת פוטרה בניגוד לחוק, וחייב את החברה לשלם לה 255 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מדובר במנהלת מכירות ושיווק, והדלקת אובחנה אצלה במאי 2011, כשלוש שנים לאחר שהתחילה לעבוד בחברה. הרופא התעסוקתי קבע שהיא כשירה לעבוד אך עם מגבלות מסוימות, כך שיום העבודה שלה לא יעלה על שש שעות והיא לא תידרש לנסיעות ארוכות, כמתחייב מתוקף תפקידה.

דיני עבודה:

כונתה "אתיופית מסריחה" ופוטרה ללא שימוע

עו"ד אלעד לרון

עובדת בחנות Keds Kids נפלה קורבן להתקפה מילולית קשה של האחראית עליה. בנוסף היא פוטרה בטענה שהייתה "בעייתית". מה פסק בית הדין?

כונתה "אתיופית מסריחה" ופוטרה ללא שימוע

ביולי אותה שנה היא הופנתה לטיפול רפואי חדש במחלה ולשם כך היא ביקשה להיעדר מהעבודה יום בשבוע למשך חודשיים. כשבוע לאחר מכן היא זומנה לשיחה עם מנהליה הישירים, שאמרו לה שאינה עומדת ביעדים, ולכן הוחלט לפטר אותה.

טענותיה שלפיהן לא נערך לה שימוע נדחו, ולאחר שניסיונותיה שונים ליישב את הסכסוך לא הועילו, היא הגישה תביעה נגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

החברה טענה מנגד שהפיטורים נעשו כדין ונבעו מהישגיה הנמוכים של העובדת והעובדה שלא עמדה ברף היעדים שהוצבו לה. עוד נטען כי המחלה שלה לא נחשבת "מוגבלות" לפי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, וודאי שלא הקשתה עליה לבצע את עבודתה. לפיכך, טענה החברה, הדרישה שתבצע את עבודתה נאמנה לא הייתה מוגזמת ופיטוריה לא היו מנוגדים לחוק.

הלם פסיכולוגי כפול

השופט דורי ספיבק דחה את ניסיונות הנתבעת לגמד את מצבה הרפואי של התובעת, וקבע שהיא לקתה במחלה כרונית שגרמה לה לכאבים עזים ומתמשכים, חייבה אותה בטיפולים ממושכים ופגעה משמעותית באיכות חייה, ולכן יש להכיר בה כאדם בעל מוגבלות.

נקבע שטענות החברה בדבר תפקודה הלקוי של העובדת לא עוגנו ולו במסמך אחד. מנגד, העובדה שהתובעת קיבלה בונוסים בסוף כל שנת עבודה מעידה כי החברה דווקא הייתה מרוצה מעבודתה.

על פי השופט ספיבק עלה בבירור שפיטורי התובעת נעשו שלא כדין, ללא התראה מוקדמת וללא שימוע. הוא הוסיף שבמקרה זה ההקפדה על קיום הליך פיטורים תקין ועל הבעת רגישות כלפי התובעת היו חשובים פי כמה נוכח התקופה הקשה שעברה. בסופו של דבר חויבה החברה לשלם לה 255 אלף שקל.

על מעסיק לבצע הליך שימוע הכולל הזמנה בכתב המפרטת מהם הטעמים להליך. בפסק הדין הזה מדובר במקרה חמור במיוחד של פיטורים שלא כדין, וההלכה הנהוגה במקרים כאלו היא העלאת רף הפיצויים. בנוסף, גם לקות זמנית של אדם היא מוגבלות, ועל המעסיק הנטל להוכיח כי אין קשר בין מחלתו של אדם לבין פיטוריו.