שיווק כושל: כך איבד זוג צרפתים דירה בת"א
בעל ואישה חתמו על הסכם רכישה בפרויקט ליד הטיילת. אחרי זמן מה הם נדרשו להוסיף 80 אלף ד', ולבסוף הדירה נמכרה לאחר. מה קבע ביהמ"ש?
בני זוג מצרפת התקשרו עם יזמי פרויקט בנייה ברחוב גאולה בתל אביב לשם רכישת דירה. אבל ככל שניסו לקדם את העסקה, דרש איש השיווק של הפרויקט עוד ועוד כסף, עד שלבסוף מכר את הדירה לרוכש אחר. בתביעה שהגישו נגדו הוא טען שההסכם שעליו חתם איתם אינו מחייב, אבל בית המשפט חשב אחרת.
אלא שהזמן חלף והעסקה לא התקדמה, וניסיונותיהם של בני הזוג לקבל הסברים לגבי העיכוב עלו בתוהו. בסופו של דבר שלח להם איש השיווק טיוטה של הסכם רכישה והם חתמו עליו. כעבור זמן מה, כשפנו לנציג היזמיות לבדוק כיצד מתקדם הפרויקט, הם הופתעו לגלות שהסכום הנקוב בהסכם היה מחיר מינימום, ובשל השינוי בתנאי השוק עליהם להוסיף 80 אלף דולר.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ה-ynet:
- גרוש שיקר שהבנות מוזנחות. כמה זה עלה לו?
- מדריך: כל מה שרציתם לדעת על אחוזי נכות
- ניגש למבחן תיאוריה של אחר - ונשלח למאסר
- רוכשי דירה גילו נזילה ובעיית חניה. מי ישלם?
בני הזוג ביקשו לרכוש את הדירה בפרויקט שהקימו החברות "מגורים ייזום בנייה" ו"רומעד הנדסה בנייה ופיתוח" סמוך לטיילת בעיר. את המו"מ הם ניהלו מול משווק הפרויקט ונציג היזמיות, ובנובמבר 2005 הם הפקידו פיקדון וחתמו על הסכם הצעה לרכישת דירה שפירט את תנאי העסקה.
צרפתים ונדל"ן
בת תבעה את אמה: 'הבית שקנה אבא שייך לי'
עו"ד לורי גייזלר
סכסוך נדל"ני הגיע לבית משפט ונסוב על משפחה שהתפרקה, שתי יבשות והסכם גירושים מעורפל. שופט הגדיר את התנהגות הבת "מחפירה"
לאחר שלא הצליחו להגיע להבנות עם מי מהנציגים, הגישו בני הזוג תביעה לאכיפת ההסכם ולפיצויים על הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרתו. במהלך הדיונים, שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התברר כי אדם אחר כבר רכש את הדירה במחיר הגבוה בכ-260 אלף שקל ממה שהוצע להם. לבסוף, במסגרת פשרה, הסכימו היזמיות לפצות את התובעים ב-136 אלף שקל.
בספטמבר 2011 הגישו בני הזוג תביעה נוספת, הפעם נגד איש השיווק של הפרויקט. לטענתם, הוא הפר את התחייבויותיו כלפיהם כשלא גילה להם שההסכם שעליו חתמו לא מחייב את היזמיות. עוד טענו כי נגרם להם נזק באובדן עליית ערך הדירה והעמידו את תביעתם על 166 אלף שקל. הנתבע, מנגד, טען שלא היה מודע לעמדת היזמיות ולא ידע שההסכם אינו מחייב אותן.
כמו מתווך
השופט יאיר דלוגין קבע שהנתבע ידע עוד לפני שהתובעים חתמו על ההסכם כי היזמיות לא רואות בו מסמך מחייב (אף שלעמדת השופט אין ספק שמדובר בהסכם תקף). נפסק כי הנתבע מונה כמשווק הבלעדי של הפרויקט, ולמעשה שימש כמתווך לכל דבר. ככזה, הוא פעל שלא כשורה כשהסתיר מהתובעים את המידע המהותי.
השופט ציין שאין צורך להיות משפטן מדופלם כדי להגיע למסקנה שהנתבע היה צריך לגלות את המידע שהיה ברשותו בשל חובת הנאמנות וההגינות שמתווך חב כלפי לקוחותיו.
בסופו של דבר חויב הנתבע לשלם לתובעים כ-57 אלף שקל בגין השבת דמי התיווך שקיבל, עוגמת נפש, הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
בפסק דינו התייחס בית המשפט לעילות שונות, אך לא שם דגש מספק לחובת תום הלב של היזם או של המתווך. יש לציין כי ניתן לתבוע בעילת תום הלב לבדה כאשר אין עילות אחרות. במקרה זה נראה כי היזם פעל בחוסר תום לב מוחלט, ודי בכך כדי לחייבו בפיצוי גם אם הייתה מתקבלת טענתו כאילו ההסכם בין הצדדים אינו מחייב.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד יצחק שלקוביץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד ליאור רוב
- עו"ד דן שגיב
עוסק בדיני מקרקעין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
