הקרחון בחצר התכווץ: שינויי האקלים בשוויץ
ההתחממות הגלובלית לא צפויה להביא למחסור במים בשוויץ, אולם במדינה ההררית מודאגים מתופעות אחרות כמו שטפונות, מפולות וטמפרטורות קיצוניות, שיביאו להשלכות כלכליות קשות. "ההרים יותר פגיעים לשינויי האקלים, משום שהם מרוחקים ויש להם מערכת אקו-סיסטמית מאוד מורכבת", מסבירים מומחים מקומיים. את השינויים בשטח ניתן לראות כבר היום
באזורים חמים כמו ישראל נדמה לעתים, כי החשש מפני השלכות של התחממות גלובאלית הינו ברור מאליו. אולם בעוד שכאן הדאגה העיקרית היא מפני מדבור, מחסור במים או הצפת אזורי החוף עקב המסת הקרחונים – במקומות גבוהים וקרים כמו שוויץ מוטרדים מהשלכות קצת שונות של שינויי האקלים - האופייניות לאזורי ההר.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
- גם בישראל: הסופה הוכיחה שאנחנו חיים באקלים חדש
- למה גם לכם צריך להיות אכפת משינוי אקלים?
- תקשיבו לקומיקאים: בדיחות על שינוי האקלים
כן, אל תקבלו רושם מוטעה מכמויות השלג האינסופיות שמכסות את הרי האלפים או מהאגמים הרבים שמנקדים את האזור - גם באזור זה של העולם מרגישים את השפעות ההתחממות. אסונות כמו שטפונות והצפות, ולחילופין אפילו תקופות בצורת ויובש - הן חלק מתופעות הטבע המעוררות חשש באזור.
"כשאנחנו מדברים על התחממות גלובאלית - חושבים שיהיה לנו פחות ופחות שלג, אבל זה לא מה שיקרה", מסביר אריק נאנצ'ן, מנהל הקרן לפיתוח בר-קיימא באזורי ההר בשוויץ. "קשה להעריך מה יקרה, כי ההשפעות ישתנו מאוד בין אזור לאזור ואפילו בתוך אזורים עצמם. מה שבטוח הוא, שהכל יהיה גדול וקיצוני יותר - המשקעים יעלו ויירדו והטמפרטורות ינועו מגבוה מאוד לנמוך מאוד".
השינויים כבר מורגשים היטב בשטח: נאנ'צן מספר כי באביב האחרון, מרס 2014, נרשמה בעמקים במהלך שבוע אחד - גם טמפרטורה של יותר מ-20 מעלות צלזיוס וגם של 4 מעלות מתחת לאפס. עוד הוא מזכיר כי באחת מעונות הקיץ של השנים האחרונות, אסרו על התושבים להשקות את הגינות.
עם זאת, אספקת המים לא צפויה להיות הבעיה המרכזית של השוויצרים בשנים הקרובות. אם כבר עלולה להתרחש תופעה הפוכה - הפשרת השלגים והתמוססות הקרחונים בגבהים, לצד ממטרי גשם לא צפויים - עתידים דווקא להביא לעליה בכמויות המים. תנודות קיצוניות אלו עלולות להביא, לדברי נאנ'צן, לעלייה בתכיפות של אירועי קיצון, כמו שטפונות, הצפות ומפולות קרקע, תוך השלכות כלכליות קשות לאזור כולו.
"זה ישמע מוזר, אבל בשנים הבאות יהיו לנו יותר מים בתקופת הקיץ. באזורים אחרים זה יהיה אחרת, אבל באלפים אנחנו לא צופים בעיות חמורות של חוסר במים. עם זאת, כשיש יותר מים ויותר גשמים, יש גם יותר שטפונות ומפולות של הקרקע. הקיצוניות של הארועים תגדל, ונצטרך להתמודד עם השלכות כלכליות, סביבתיות, חברתיות, תיירותיות ועוד".
התחממות והפשרת שלגים
באזור הרי האלפים מתגוררים היום 14 מיליון בני אדם בשבע מדינות - סלובניה, איטליה, אוסטריה, גרמניה, ליכטשנשטיין, שוויץ וצרפת. הרים אלו משחקים תפקיד מרכזי בכלכלת המדינות, המבוססת על סמביוזה בין מספר ענפים, בהם תיירות, שירות, תעשיה, ייצור חשמל וחקלאות.
הגובה הממוצע של פסגות האלפים הוא כ-2,500 מטר מעל פני הים, והפסגות הגבוהות מתקרבות ל-5,000 מטר. הרים אלו חשובים לוויסות מזג האוויר של היבשת ומהווים מקור לרבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה. פסגות ההרים מכוסות בשלג עד ובעמקים הגבוהים ביניהן נוצרים קרחונים, המחליקים במורד ההרים ומתמוססים למים בגבהים הנמוכים יותר.
על פי מסמך משותף של אוניברסיטת ברן והסוכנות השוויצרית לפיתוח ושיתוף פעולה (SDC), במאה האחרונה טיפסו הטמפרטורות באזור בקצב מהיר יותר מאזורים אחרים בעולם. המסמך מפרט את ההשלכות הצפויות עקב עליית הטמפרטורות: הפשרת שלגים בגבהים הנמוכים ונסיגת קרחונים, חורפים חמים יותר עם יותר משקעים, קייצים חמים יותר ויבשים יותר, שטפונות ותקופות יובש. לאלו, על פי המסמך, יהיו "השלכות חמורות על החקלאות, המרעה, יציבות הקרקע וזמינות המים, עם השפעות מרחיקות מעבר לאזור האלפים".
חשש מפגיעה בתיירות ובחקלאות
ענף התיירות מהווה עוגן חשוב בכלכלת האזור, בעיקר בענפי ספורט כמו סקי או גולף: באלפים מבקרים מעל 60 מיליון תיירים בשנה, המספקים כ-10%-12% מהתעסוקה באזור. נאנ'צן מזהיר, כי השינויים בכמויות השלג במהלך עונות התיירות עתידים לפגוע בתפעול אתרי הסקי, בעיקר בגבהים הנמוכים יותר. מלבד ההון הרב המושקע בציוד המשוכלל המשמש לתפעול אתרים אלו, הם גם מספקים פרנסה לתושבים רבים.
"שינויי האקלים משפיעים על החיים של כל אחד", הוא מציין, "נצטרך להתאים את עצמנו ואולי לשנות את העבודות שבהן נעסוק. בתיירות למשל, אנחנו בני מזל יחסית כי האתרים שלנו די גבוהים וזה אומר שלא נושפע בצורה חריפה, אבל אתרים בגבהים של 1,000 מטר ומטה ייאלצו להסגר כי לא יהיה להם מספיק שלג וזה ישפיע על הכלכלה".
גם ענף החקלאות יעמוד בפני אתגרים. בשוויץ, ענף זה מסתמך על שטח מצומצם בשל הטופוגרפיה ההררית, ומשמש בעיקר לייצור יין וגבינות ולמרעה עדרי הפרות. חלק ניכר משטח האלפים מכוסה כבר ביערות – אולם כתוצאה מהמסת הקרחונים שטחים עלו עתידים לגדול שכן הצמחייה תטפס במעלה ההר.
נאנצ'ן מפרט כי הפשרת השלגים במעלה ההרים תחשוף אמנם שטחי קרקע שהיום מכוסים בשלג, ותיצור הזדמנויות להשתמש בחקלאות במקומות גבוהים יותר - אך הדבר גם עתיד לגרום לבעיות. "ככל שחם יותר, מגיעים יותר חרקים וזה משפיע על הצמחייה ובעלי החיים", הוא מסביר, "זה עלול להוות בעיה מבחינת גידול הפרות למשל, וכתוצאה מכך להשפיע על הכלכלה, הפעילויות חברתיות והתרבות".
פגיעה בכושר ייצור החשמל
המים שמקורם בהרים מהווים כמובן מקור למי שתייה. בנוסף, הם מנוצלים למגוון שימושים תעשיתיים, כמו למשל לייצור אנרגיה הידרואלקטרית – המספקת בשוויץ כ-50% מתצרוכת החשמל.
ברנרד לואי, מנהל התפעול של קומפלקס קלוסון דיקסנס - מפעל הידרואלקטרי עצום הכולל את סכר הבטון הגדול ביותר בעולם - מספר כי השפעות ההתחממות הגלובאלית כבר ניכרות. כך למשל, הצמחיה מטפסת בהדרגה במעלה ההרים, דבר שבא לא רק על חשבון צמחי הפסגות ועלול להביא לירידה במגוון המינים - אלא עתיד לפגוע גם בכושר ייצור החשמל.
"האתגר העיקרי שלנו הוא הפשרת השלגים", אומר לואי, "הגובה שבו צומחים העצים יעלה מ-1,500 מטר ליותר מ-2,000 מטר והם יתפסו חלק מהמים שאנחנו צורכים היום לייצור אנרגיה. כעת ההשפעות עדיין קטנות, אבל אנחנו צופים שהתופעה הזו תביא באזורים מסוימים לאובדן של עד 20% מהאנרגיה בתוך 30-20 שנה".
אזורים הרריים פגיעים יותר
ככלל, נאנצ'ן מדגיש, כי האזורים ההרריים בעולם פגיעים יותר מאזורים אחרים בעולם. "ההרים יותר פגיעים לשינויי האקלים, משום שהם מרוחקים ויש להם מערכת אקולוגית מאוד מורכבת", הוא מסביר.
כריסוף גראף מה-SDC, מספר כי ההרים מכסים יותר מ-25% מהשטח בעולם ומהווים בית ל-12% מהאוכלוסייה העולמית. לאזורים אלו יש אתגרים משלהם, שכן הם מרוחקים, לא נגישים ומוזנחים, בעלי מערכות אקולוגיות מורכבות, סיכונים, תנאי מחייה קשים ועוני.
בינתיים, באיזור האלפים העשיר לא יושבים בחוסר מעש והממשלות באזור מיישמות תכניות לפיתוח בר קיימא בכל המישורים, כדי למזער ככל האפשר את ההשפעות השליליות. עם זאת, שינויי האקלים עדיין מפעילים לחצים כבדים על הרים אלו, ולא רק עליהם.
"ההשפעות בעתיד ישתנו בין אזורים הרריים שונים", מסכם נאנצ'ן. "כמובן שמדינות עם כלכלה יותר מפותחת יושפעו פחות, מכיוון שיש מערכות אנרגיה טובות ואפשר למצוא פתרונות. במדינות עניות יהיה קשה הרבה יותר, למשל בתחום אספקת המים והמזון".
