לא התקבלה יפה בעבודה - ותפוצה ב-26 אלף

חודשיים הספיקו למנהלת חשבונות בחברה לאביזרי השקיה לפני שהתפטרה. בית הדין קבע שלא התנהגו אליה כראוי והורה לפצות אותה בשתי משכורות

עו"ד אורן יוגבפורסם: 04.11.14 , 23:30

מנהלת חשבונות שהצטרפה לחברה לאביזרי השקיה הודיעה על התפטרותה לאחר שני חודשי עבודה בלבד. פיצויי פיטורים היא כמובן לא קיבלה, אבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שהיא לא התקבלה בסבר פנים יפות, ולמעשה "נזרקה למים" ללא חפיפה מסודרת, והיא תפוצה על כך ב-26 אלף שקל (גובה שתי משכורות) וב-5,047 שקל בגין פיצויי הלנת שכר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפברואר 2012 חתמה מנהלת חשבונות וחשבת שכר על חוזה עבודה בחברת "אודיס אביזרי השקייה", ופחות מחודשיים לאחר מכן הודיעה על עזיבה. בתביעה שהגישה לבית הדין לאחר התפטרותה היא דרשה פיצוי של כ-185 אלף שקל בטענה שהחברה הטעתה אותה לגבי תפקידה, תנאי עבודתה והכשרתה.

תביעה

פוטרה כי ביקשה חופש לטיפול רפואי - ותפוצה

עו"ד רועי שעיה

עובדת בחברה לטכנולוגיה רפואית לקתה בדלקת כרונית ורצתה לעבור טיפול חדשני יום בשבוע. מעסיקיה לא הסכימו, וייאלצו לשלם לה 255 אלף שקל

פוטרה כי ביקשה חופש לטיפול רפואי - ותפוצה

לדבריה, בעוד שהובטח לה שלאחר חפיפה היא תחליף את מנהלת הכספים שאמורה לפרוש לפנסיה, בפועל לא נערכה לה חפיפה כלל, מה גם שהתברר לה שמנהלת הכספים לא מתכוונת לעזוב. היא הוסיפה שבניגוד לקבוע בחוזה העבודה, הנתבעת לא הפרישה לה כספים לביטוח מנהלים.

החברה טענה מנגד שהתובעת סיימה את עבודתה הקודמת ללא קשר לעבודה החדשה. היא הוסיפה שעם תחילת העבודה אצלה התברר שלתובעת אין את הכישורים המקצועיים לביצוע התפקיד, והיא הגישה את מכתב ההתפטרות מיד לאחר שמנהלת הכספים העירה לה על כך.

החברה טענה גם שהתובעת הוצבה בחדר סמוך לחדרה של מנהלת הכספים לצורך חפיפתה, ושסופקו לה כל הכלים לביצוע התפקיד אך עדיין היא לא הבינה את המוטל עליה.

נזרקה למים

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ הסכימה שלכאורה נראה שהסכם העבודה לא הופר. כמו כן, היא הוסיפה שהיא לא מאמינה שהתובעת עזבה את מקום עבודתה הקודם שבו שימשה בתפקיד בכיר יותר וקיבלה משכורת גבוהה יותר, על מנת לעבוד אצל הנתבעת. עם זאת, השופטת שוכנעה שאכן נאמר לתובעת כי היא עתידה להחליף את מנהלת הכספים, והיא דחתה את טענת החברה בקשר ליכולות המקצועיות של התובעת.

השופטת גילצר-כץ קבעה שהתובעת פשוט "נזרקה למים" ללא הכנה לתפקיד, מבלי שהועברה לה חפיפה מסודרת ואף לא סודר מקום חניה למכוניתה. מכאן עולה שלא ניתנה לתובעת הזדמנות נאותה להיקלט בעבודה. לדבריה, לא כך מסביר מעסיק את פניו לעובד שזה עתה גויס לעבוד בארגונו. עובד חדש מצפה להיקלט בסביבת עבודה תומכת, מאירת פנים ומוכנה לקבלו בלב שלם ובנפש חפצה. במקרה הנוכחי, התרחש בדיוק ההפך.

על כן חויבה החברה לשלם לתובעת שווי שתי משכורות ותוספת בגין הלנת שכר. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 שקל.

בית הדין לעבודה עמד, שוב, על חובתם של צדדים ליחסי עבודה לנהוג בתום לב האחד במשנהו, עוד בשלב הטרום-חוזי. הפרת החובה לנהוג בתום לב במו"מ לקראת התקשרות ביחסי עובד-מעביד זיכתה את העובדת בענייננו בפיצוי משמעותי (ביחס לתקופת העבודה המדוברת), לא ממוני במהותו, ואף שלא הוכחו נזקים ממוניים כתוצאה מההפרה.