קוצצה פנסיה שגויה לאלמנת המנכ"ל של בגין

המשוררת שפרה שמואלביץ', רעייתו של מנכ"ל רה"מ לשעבר מתי שמואלביץ', זכתה לקצבה מוגדלת. כשהתגלתה הטעות נקבע שיש להפחית את הקצבה

עו"ד ויסאם מוקטרןפורסם: 09.11.14 , 17:37

לאחרונה הסתיים בבית הדין האזורי לעבודה תיק העוסק בקצבה שגויה שהעניקה המדינה לאלמנתו של מתתיהו שמואלביץ', איש לח"י שלימים כיהן במשך כחמש שנים כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעיקר תחת מנחם בגין . האלמנה, המשוררת והחוקרת שפרה שמואלביץ', קיבלה במשך שנים קצבה מוגדלת, וכשהמדינה גילתה את הטעות היא הפחיתה אותה בשליש. שמואלביץ' ערערה לבית הדין, ובתום המשפט – שבאמצעו הלכה לעולמה ויורשיה המשיכו את הטיפול בו – נקבע כי אין מנוס מלהפחית את הקצבה מאחר שמדובר בכספי ציבור.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

תביעה

המפוטר מת - אחייניתו המשיכה את תביעתו

מערכת PsakDin

מתכנת שסבל מהפרעה נפשית ופוטר תבע פיצויים מהחברה שבה עבד. היורשת שלו החליטה להמשיך את ההליך בתקווה לזכות בכסף, אך הפסידה

המפוטר מת - אחייניתו המשיכה את תביעתו

מתי שמואלביץ', אחד הסמלים של מאבק לוחמי חירות ישראל במנדט הבריטי, פרש לגמלאות מתפקידו במשרד ראש הממשלה בדצמבר 1984 בהיותו בן 65. חודשיים קודם לכן קבע מנהל יחידת הגמלאות והרווחה כי הוא זכאי לפנסיה בשיעור של 65.33% מהמשכורת, המורכבת בין היתר מתוספת של 2% מהמשכורת עבור כל שנה שהיה מעל גיל 50 בעת הפרישה (סך הכול 15 שנה). זאת למרות העובדה שלא כיהן בתפקיד המנכ"ל חלק גדול משנים אלה.

בדצמבר 1995 הלך שמואלביץ לעולמו ואלמנתו שפרה החלה לקבל קצבת שארים בהתאם לפנסיה של בעלה המנוח. רק כ-13 שנים אחרי, בפברואר 2008, החליט הממונה על הגמלאות להפחית את הקצבה בשליש, כיוון שלטענתו החישוב עבור תוספת הגיל של המנוח היה שגוי.

בתגובה הגישה שמואלביץ' תביעה נגד הממונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אלא שבית הדין קבע שההחלטה המקורית הייתה מנוגדת לחוק, ולכן הממונה רשאי היה להורות על שינויה. תביעת האלמנה, שהלכה בינתיים לעולמה, נדחתה.

ההליך המשיך בערעור שהגישו יורשיה לבית הדין הארצי לעבודה. לטענתם, גם אם חישוב הפנסיה המקורי שגוי, לא היה מקום לפגוע בקצבתה של אלמנה קשישה בשל טעות שהתגלתה בחלוף שנים רבות.

המדינה טענה מנגד כי מרגע שהתגלתה הטעות היה עליה לתקנה, בפרט לנוכח העובדה שמדובר בכספי ציבור. לדבריה, היא גם ערכה איזון נכון בין האינטרס הציבורי לבין זכות הקניין של האלמנה בכך שלא הורתה על יישום התיקון רטרואקטיבית.

השופט עמירם רבינוביץ דחה את הערעור וקבע שהחלטתו המקורית של מנהל הגמלאות הייתה בלתי סבירה: מתן תוספת לקצבה גם עבור שנים שבהן אדם לא כיהן בתפקידו אינו מוצדק. מרגע שהטעות התגלתה הייתה המדינה מחויבת לתקנה, שכן לא ניתן להמשיך בתשלום קצבה שגויה הפוגעת בקופת הציבור.

השופט הסכים עם טענת המדינה, כי במקרה זה הקפידה לערוך את השינוי תוך איזון נאות של אינטרסים, כך שהאלמנה לא נדרשה להחזיר את הסכומים ששולמו לה ביתר לאורך שנים.