שתף קטע נבחר

הורשע בגין 'תחושה לא מנומקת' וזכה בערעור

בעל חברת אבטחה נידון ל-8 חודשים בכלא בגלל עבירות מע"מ. הערעור הביא לפסיקה חריגה של המחוזי: הקביעה של השלום לא הייתה מנומקת

בית המשפט המחוזי בלוד ביטל עונש מאסר בפועל שנגזרו על בעל חברת אבטחה בשל עבירות מס: בתחילה הורשע הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה על סמך ראיות נסיבתיות ותחושה בדבר אי מהימנות של העדים שהציג, ולכן נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל. הנאשם הגיש ערעור, ובפסיקה חריגה החליט לאחרונה המחוזי להתערב בממצאים העובדתיים, זיכה חלקית את בעל החברה ומנע את כניסתו לכלא.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בכתב האישום שהוגש ב-2009 נטען כי בין השנים 2007-2005 ניכה הנאשם מע"מ על סמך חשבוניות פיקטיביות של כ-1.7 מיליון שקל שהוצאו על ידי ארבע חברות שמעולם לא שילם להן כספים. אישום נוסף נגע לקיזוז מע"מ בסכום של כ-73 אלף שקל ללא הצגת מסמכים.

 

בית המשפט לא קיבל את טענות הנאשם שלפיה נפל קורבן להונאה. לגרסתו, אותן חברות שהנפיקו את החשבוניות הן חברות כוח אדם שמהן שכר עובדי שמירה ואבטחה לבתי העסק של לקוחותיו. הוא פעל מול כמה אנשים שהציגו עצמם כבעליהן ולהם שילם את הכסף, לרוב במזומן.

 

הנאשם הביא שבעה עובדים כאלה לעדות, וכולם תמכו בגרסתו. הוא הסביר שככל הנראה האנשים שהציגו עצמם כבעלי החברות היו נוכלים שנטלו את הכסף לידיהם ונעלמו. ניסיונותיו לאתרם בעקבות הפרשה לא צלחו. הוא סיפר שהיה איש צעיר בתחילת דרכו ו"לא שיער שעובדים עליו". עוד הוסיף כי מיד כשנודע לו דבר ההונאה הוא שילם את המע"מ במלואו.

 

בית משפט השלום התעלם מטענות אלה, שלל את גרסתו של המערער ושל העדים, והרשיע אותו. הוא הגיש ערעור על הרשעתו ועונשו באמצעות עו"ד ירון גולדמן מחברת עורכי הדין איזנברג-גולדמן. הוא שב והסביר כי מבחינתו הוא קיבל עובדים בפועל, השתמש בעבודתם, שילם עבורם שכר ולא יכול היה לחשוד שדבר מה אינו תקין. הוא אפילו קיבל מהחברות אישור ניכוי מס במקור, שיועץ המס שלו אישר כי הוא תקין.

 

המערער התלונן על ההתעלמות המוחלטת של בית המשפט מעדי ההגנה שתמכו בגרסתו וחזר ואמר כי אשמתו לא הוכחה. עו"ד לורי צרפתי מטעם המדינה עמדה על הותרת ההרשעה וגזר הדין על כנם.

 

התעורר ספק סביר

נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, אברהם טל, והשופטים צבי דותן וד"ר שמואל בורנשטין, החליטו לזכות את המערער מהאישום הראשון והעיקרי, אם כי הותירו על כנה את הרשעתו באישום השני. באופן חריג הם החליטו להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט השלום, שלדעתם לא ייחס משקל ראוי לעדויות שתמכו בגרסת המערער.

 

לשיטת השופטים, "תחושתו" של בית משפט השלום שהעדים היו בעלי אינטרס – אשר הובילה לדחיית העדויות – לא נומקה, וגם לא הוכח בשום צורה כי למי מהם היה אינטרס להעיד לטובת המערער.

 

השופטים הוסיפו שהשלום זקף לרעת המערער את העובדה שלא הצליח לאתר את ה"נוכלים" אולם אין זה מופרך שהם עשו מאמצים להיעלם מבלי להשאיר עקבות. "לא שוכנענו מעבר לספק סביר כי המערער ידע בזמן אמת שהחשבוניות... כוזבות, או כי התכוון להתחמק או להשתמט מתשלום מס", נכתב בפסק הדין.

 

על כן המערער זוכה מחמת הספק מהאישום הראשון והקריטי. בעקבות זאת הוחלט להפחית משמעותית את העונשים שהטילו עליו כך שבמקום מאסר בפועל הוטלו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות והקנס במקורי, שעמד על 28 אלף שקל, הופחת ל-8,000 שקל בלבד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים