ננשכת? הוכשת? החוק קובע מתי ניתן לתבוע

מי אחראי לכך שנפגעתם מבעל חיים במרחב הציבורי? מה צריך לתעד? מה החלק שלכם בפציעה? ואילו נזקים עשויים לזכות את הנפגע בפיצוי? מדריך

עו"ד אסף אודיזפורסם: 10.12.14 , 22:43

במאי 2013 התיישב אלעד סלס בבית הקפה "תפוז בטבע" שבפארק הרצליה וזמן קצר לאחר מכן הוכש על ידי נחש צפע. תחת סכנת חיים הוא הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אושפז למשך שלושה ימים. בעקבות המקרה אמר סלס כי הוא שוקל לתבוע פיצויים של מאות אלפי שקלים מבית הקפה ועיריית הרצליה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ככלל, אדם הנפגע על ידי בעלי חיים במרחב הציבורי – או במרחב פרטי שאינן ביתו - זכאי להגיש תביעה לפיצוי על נזק הגוף שנגרם לו, בכפוף להוכחת אחריות המחזיק בנכס, במקרקעין או בחיה.

האו האו

לברדורית נשכה בישבן. התביעה: 195 אלף ש'

מערכת PsakDin

תושבת גבעת זאב ננשכה קלות על ידי כלבה וטענה שנגרמו לה נזקים כבדים, כולל פגיעה נפשית. בית המשפט לא התרשם שהנזק חמור במיוחד

לברדורית נשכה בישבן. התביעה: 195 אלף ש'

ברוב המקרים התביעה תעסוק ברשלנות הנתבע או הנתבעים. רשלנות היא עוולה מורכבת, שעל מנת להוכיח אותה יש להראות את הקשר שבין הנזק להתנהלות חסרת אחריות מצד הנתבעים.

כאשר מדובר בכלב – המקרה המטופל בחוק באופן ספציפי. במקרה כזה, קל יותר לזכות בפיצוי על הנזקים כיוון שלפי החוק בעל הכלב או מי שמחזיק בו דרך קבע חייב לפצות אתכם גם אם לא התרשל. פקודת הנזיקין מטילה אחריות חמורה על בעלי כלב, ולמעשה עצם הנשיכה מספיק כדי לחייבו בפיצוי. כמובן שהחוק גם מסייג את האחריות במטרה למנוע מצבי פיצוי אבסורדיים במקרים שבהם האחריות לפציעה מוטלת כל כולה על שכם הנפגע, למשל אם הוא זה שהתגרה והטריד את הכלב או את בעליו.

חשוב לדעת שהחוק להסדרת הפיקוח על כלבים מחייב להחזיק כלב ברישיון ולקשור אותו ברצועה בעת הטיול. בנוסף, החוק מחייב בעלי כלבים מסוכנים (כלבים מעל גיל 3 חודשים שנשכו נשיכה שגרמה לחבלה או משתייכים לגזעים מסוכנים) לרכוש ביטוח לכיסוי נזקי גוף ורכוש שעלולים כלביהם לגרום. כמו כן, עליהם לחסום את פיו של הכלב המסוכן ולוודא שהוא מוחזק על ידי אדם מעל גיל 18 שיכול לשלוט בו. עוד מחייב החוק לסרס או לעקר את הכלב/ה המסוכן/ת (למעט אם זה יסכן את חייהם).

מי אחראי?

האחריות לנזקים תמיד תיבחן בהתייחס לשאלות כגון מי הבעלים או המחזיק בפועל בנכס שבו התרחש המקרה. מומלץ לבדוק אם יש גורמים רלבנטיים נוספים שיכולים לשאת בחלק מהאחריות או בכולה, כמו הרשות המקומית או בעל החיה.

ארכיון(צילום: shutterstock)

בתביעה שהגיש אלעד סלס על ההכשה בבית הקפה נטען בין היתר כי הנחש שכן תחת אחת הספות, והנתבעות, כבעלות המקום, היו אחראיות לוודא שאין בו סכנות, למשל באמצעות סריקת המקום לפני תחילת הפעילות באותו היום, להדביר את המקום או לגדרו. עוד נטען כי היה על בעלי בית הקפה – המצוי בלבו של פארק – לצפות את האפשרות להימצאות נחשים ארסיים בתחומו.

אולי הנפגע תרם לנזק?

כאמור גם שאלת האשם התורם חשובה, שכן אם ייקבע שהנפגע תרם לאירוע באיזשהו אופן, שיעור הפיצויים שיקבל יופחת. במקרה של אלעד, למשל, עלולה לעלות שאלה כגון האם הכיר את הפארק וידע על הימצאות נחשים בו?

מעבר לפיצוי על הוצאות כספיות ממשיות בעטיה של הפגיעה (כמו הפסדי שכר, הוצאות על טיפולים רפואיים וכיו"ב), לרוב נפסקים גם פיצויים על נזק לא ממוני, שלא ניתן לכימות בכסף: כאב, סבל, עוגמת נפש וכיו"ב.

הפיצוי הלא ממוני יכול להגיע לסכומים נכבדים בהתאם למידת הסבל והטיפולים שנלוו לפגיעה. לדוגמה, בת 78 שננשכה על ידי כלב בכל חלקי גופה תבעה את בעליו וזכתה לפיצוי של יותר מ-40 אלף שקל, מתוכו 30 אלף שקל עבור כאב וסבל (ת"א 2790/08). במקרה אחר אדם שננשך ברגלו ונותר עם צלקות קיבל 40 אלף שקל רק על רכיב הכאב והסבל (ת"א 11973/09).

כדי להביא את הזכאות לכדי מימוש, צריך להגיע מוכנים: לתעד ככל הניתן את התרחשות המקרה הפוגע – אם על ידי עדים ואם באמצעות צילום תמונות או וידאו של מקום האירוע והחיה הפוגעת. יש לדאוג לוודא את פרטי בעלי המקרקעין ו/או בעלי החיה, ומאוד חשוב לחלץ מהם הודאה על בעלות (למשל, במקרה של נשיכת כלב). כמו כן, בעת קבלת טיפול רפואי ראשוני יש לפרט בפני הצוות הרפואי את כל פרטי האירוע.