הפרקליטות עיכבה חומרי חקירה: "היה עומס"
שני נאשמים בתקיפה התמודדו 7 חודשים עם חוסר שיתוף פעולה של המדינה במשפט. רק בית המשפט חייב את המדינה להפסיק לעכב את ההליכים
התנהלות לא תקינה של הפרקליטות במשפטם של שני נאשמים בתקיפה: במשך שבעה חודשים עיכבה המדינה העברת חומרי חקירה והעמידה את הסנגור של הנאשמים מול חוסר שיתוף פעולה. רק בעקבות פנייה מיוחדת לבית משפט השלום בקריות חויבה המדינה
להעביר את החומרים בתוך 30 ולשלם לנאשמים הוצאות של 5,000 שקל.
לדבריו, החומר שקיבל אינו מלא ואינו משקף את כל החומרים שאספה התביעה בעניינם. הפרקליטות התחמקה ממתן הסברים וטענה שלא קיבלה לידיה כל בקשה להעברת חומרי החקירה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- המדינה תשלם 400 אלף ש' עקב טעות הקלדה
- נפצעה מדלת הבגאז'. שופטת: זו תאונת דרכים
- זה פלילי: חובה להנגיש עסקים לבעלי מוגבלות
- תאגיד המים אשקלון התעלם מתושבים - וישלם
באפריל 2014 הוגש כתב אישום נגד שרון פיסחוב וגיא גרינשטיין על עבירות של תקיפה וחבלה במזיד. מאז הם מצויים בתנאים מגבילים. אף שלפי הדין הפלילי מחויבת התביעה להעביר את חומרי החקירה לנאשמים תוך זמן סביר, המדינה לא עשתה כן, ובאוקטובר הגיש עורך הדין שלהם לבית המשפט בקשה לקבלת חומרי החקירה.
שפה תקנית
אין סליחה: הנחקר המנומס שמפליל את עצמו
עו"ד גלית רוטנברג
חשוד בפלילים שלא מנוסה בחדרי חקירות סבור שיזכה לאמפתיה אם יגיד לחוקר "תודה" ו"בבקשה". אלא שהמשמעות של המילים היא: אני אשם
בדיון אחד מני רבים שנערכו בעניין נקבע שעל הפרקליטות להעביר את החומרים החסרים לידי הנאשמים, וככל שיהיה צורך בדיון נוסף בעניין – ייתכן שיוטלו עליה הוצאות. אלא שהמדינה לא נשמעה להוראות בית המשפט ואף לא נתנה הסבר מתקבל על הדעת לעיכוב בהעברת החומרים.
שבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום הגישו הנאשמים בקשה לביזיון בית המשפט ולהענשת המדינה. לטענתם, התנהלות הפרקליטות מונעת את ניהול המשפט וקידום התיק, וגורמת להתמשכות ההליך עד כדי עיוות דין.
הפרקליטות, שהתעכבה גם הפעם בהגשת תגובתה, תירצה את אי העברת חומרי החקירה בטענות שונות כגון עומס עבודה. לטענתה, היא מסרה את חומרי החקירה במלואם לנאשמים והוסיפה שהשתת הוצאות היא פעולה חריגה וקיצונית שאין לה מקום במקרה זה.
השופט מוחמד עלי קבע שהמדינה לא פעלה בהתאם להוראותיו, והתנהלותה בכל הנוגע להעברת חומרי החקירה רחוקה מלהיות משביעת רצון. הוא התקשה להבין כיצד ייתכן מצב שבו חודשים רבים לאחר הגשת כתב האישום עדיין קיימות מחלוקות באשר להעברת החומרים.
עם זאת נקבע שאין מקום להעניש את המדינה או לקנוס אותה, כפי שמאפשרת פקודת ביזיון בית המשפט, שכן חלק מחומרי החקירה כן נמסרו ונראה כי המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה.
השופט הוסיף כי התנהלות המדינה בעניין זה אינה עולה בקנה אחד עם מחויבותה כלפי הנאשמים. לדבריו, התנהלות זו גרמה להתמשכות ההליכים ולקיום מספר רב של דיונים. השופט קצב 30 ימים להעברת כל החומרים, והמדינה חויבה בהוצאות של 2,500 שקל לכל אחד מהנאשמים.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ליאור בנימין
עוסק במשפט פלילי
מומלצים