התעלל, הצית - ודרש זיכוי עקב התקף פסיכוטי

סכסוך שכנים הידרדר לאיומים ושריפת רכב. אחרי שאחד המעורבים הורשע ונידון למאסר, הוא אושפז במחלקה פסיכיאטרית. האם השופטים התחשבו בו?

עו"ד משה אורןפורסם: 17.01.15 , 08:08

גבר שביקש לנקום בבני זוג שגרו בשכנות, הורשע בכך שהזמין הצתה של מכוניתם ואיים על חייהם, ולפיכך נגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל. לאחר שהחל לרצות את עונשו הוא אושפז במחלקה סגורה בשל התקף פסיכוטי ופנה לבית המשפט העליון בבקשה שיזכה אותו על רקע מצבו. השופטים דחו אותו בנימוק שבעת מעשיו היה שפוי, והסכימו רק לקצר את עונש המאסר בחצי שנה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

סכסוך השכנים החל ב-2002 ונמשך לאורך עשור מלא. בשלב מסוים הוצא נגד מניעה נגד השכן, והוא בתגובה ביקש מחברו להצית את מכוניתם. ואכן באוקטובר 2012 הושלך לרכב בקבוק תבערה והוא נשרף כליל. כמה ימים לאחר מכן זרק השכן אבן לחלון דירתם של בני הזוג וקרא לעברם: "צריך עוד היום בלילה לזרוק סוכריות ואורז על הקבר שלכם".

פלילים

נשלח לכלא בגלל 393 עבירות גניבה מקשישים

עו"ד אורלי קעטבי עמיר

מטפל סיעודי הודה במאות מקרים שבהם השתמש בכרטיסי האשראי של הקשישים שבאחריותו. בית המשפט הזדעזע ושלח אותו ל-3.5 שנות מאסר

נשלח לכלא בגלל 393 עבירות גניבה מקשישים

האירועים הובילו להגשת כתבי אישום נגד השכן וחברו. בינואר 2014, לאחר שהורשע באיומים והצתה נגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי של 10,000 שקל לשכניו וכן קנס של 1,000 שקל. חברו הורשע בתיק זה ובעוד שלושה תיקים נוספים שהיו נגדו, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

השכן ערער לבית המשפט העליון על חומרת עונשו. הוא טען שלא ייתכן שחברו ירצה עונש קל ממנו, והוסיף שהמחוזי לא התחשב בעובדה שזוגתו נכה ובאסון הכלכלי שהמיט מאסרו עליה ועל ששת ילדיו.

לאחר שהתקיים הדיון הראשון בערעור אושפז השכן במחלקה סגורה בהיותו במצב סכיזופרני-פסיכוטי. בעקבות זאת טען סנגורו שלמערער אין אחריות על מעשיו, ויש לזכות אותו בשל אי שפיות. המדינה התנגדה בטענה שהעונש הולם את המעשים. לעמדתה, אין ספק שהמערער אחראי למעשים שביצע טרם התפרצות המחלה.

הדרדר רק כשהחל לרצות את עונשו

השופט יצחק עמית הזכים שאין מקום לזכות את המערער והזכיר שלאורך כל ההליכים נגדו הוא לא העלה טענה על מצבו הנפשי ולו פעם אחת. למעשה, נפסק, הדרך המתוחכמת שבה התנהל המערער בתקופת ביצוע העבירות ולאחריה מעידה דווקא על כך שלא היה שרוי באותה עת במצב פסיכוטי.

עוד קבע השופט כי אין בסיס להשוואה בין עונשו של המערער לזה של חברו. בניגוד למערער, שדרש לנהל את ההליך הפלילי עד תומו, חברו הודה במעשיו. מעבר לכך, המערער הילך אימים על שכניו במשך כעשור, מבלי לבחול במעשים, ולכן גם אם נגזר על חברו עונש קל, זה לא מונע מלגזור על המערער עונש ראוי על מעשיו הבריוניים.

ואולם השופט עמית סבר שלא ניתן להתעלם כליל מהתפרצות הסכיזופרניה של המערער. גם אם הוא לא זכאי ליהנות מסייג האי-שפיות, קבע, יש בהחלט אפשרות ממשית שהמחלה שקוננה בו השפיעה על התנהגותו, וזו הסיבה שיש להפחית מעט מעונשו.

בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ואסתר חיות הופחתו שישה חודשי מאסר מעונשו, כך שהמערער ירצה 30 חודשי מאסר בלבד.