המדינה התנגדה להפריה מזרע של חלל צה"ל

אמו של חייל שנפל בעשור שעבר בהיתקלות עם מחבלים הקפיאה את זרעו וביקשה להעמיד לו צאצא. היועמ"ש התנגד, והיא נאלצה לפנות לבית המשפט

עו"ד רן רייכמןפורסם: 18.01.15 , 08:29

אם שכולה שבנה נפל בעשור שעבר בהיתקלות עם מחבלים הקפיאה את זרעו וביקשה להעמיד לו צאצא. היא מצאה אישה שהייתה מעוניינת בהפריה אך נתקלה בסירוב של היועץ המשפטי לממשלה לאשר את ההליך. בלית ברירה היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, שלאחר בדיקה מדוקדקת אישר את ההליך ההפריה מזרעו של החלל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוח, שעלה לארץ כחייל בודד, נהרג בתחילת שנות ה-2000 במהלך פעולה מבצעית בהיותו בשנות העשרים לחייו. זמן מה לפני שנפל הגיעה אמו ארצה. עם קבלת הידיעה על מות בנה היא החליטה להקפיא את זרעו וניסתה לאתר אישה שתהיה מתאימה להרות מזרעו.

שכול

ארוסתו של חלל מלבנון לא תוכר כאלמנת צה"ל

מערכת PsakDin

חייל שנהרג במלחמת לבנון השנייה היה אמור להתחתן כמה חודשים לאחר מכן. למרות זאת, משרד הביטחון ובית המשפט לא מוכנים להכיר בארוסתו כידועה בציבור

ארוסתו של חלל מלבנון לא תוכר כאלמנת צה"ל

אישה גרושה, אם לילד, שמעה לפני כשנתיים את הסיפור ממכר שלה, ולאחר פגישה עם האם השכולה החליטה להרות מזרעו של המנוח. במאי 2013 הגישו שתיהן בקשה ליועמ"ש אולם זה סירב והן פנו לבית המשפט.

האם השכולה טענה כי בנה הביע בפניה ובפני חבריו את רצונו להוליד ילדים בישראל ולהקים בה משפחה. לטענתה, זה היה חלומו. היועמ"ש טען מנגד כי ההנחיות התקפות למועד נפילתו של החייל לא מאפשרות לאשר בקשה כזו, אולם הותיר את ההכרעה לבית המשפט, ככל שיוודא שטובת הקטין נשמרת.

בהיעדר חוק להסתמך עליו בסוגיה זו פנה השופט ארנון קימלמן למשפט העברי ומצא כי גם ההלכה לא אוסרת מהלך כזה, אם יוכח כי המת רצה להקים לעצמו זכר. מכאן הוא ניגש להעריך את רצונו המשוער של המנוח, שכלל לא ידוע אם היה מסכים שישתמשו מזרעו להפריית אישה שמעולם לא הכיר. השופט קבע כי אמו של המנוח, שהייתה האדם הקרוב אליו ביותר, מוסמכת לייצג את עמדתו, וקיבל את עדותה ואת עדות חבריו, שלפיהן המנוח ביטא את רצונו להוליד ילדים.

לאחר מכן, ניגש השופט לוודא אם העובדה שהאם המיועדת תהיה בעלת הסמכות החוקית על ילד, מקובלת על האם השכולה. השופט התרשם שהסבתא המיועדת העידה מדם לבה כשאמרה שאינה מתכוונת לפגוע בסמכות ההורית של האם המיועדת.

שתי הנשים התבקשו השתיים לנסח "מסמך הבנות" שיסדיר את מערכת היחסים ביניהן ולאחרונה אישר השופט קימלמן את הליך ההפריה לאחר ששוכנע שבקשתן עולה בקנה אחד עם רצונו המשוער של המנוח.

"בפנינו אם שכולה לחלל מערכות ישראל שנכפתה עליה חוויה קשה ורווית כאב של שכול", סיכם השופט את פסק הדין. "בית המשפט מאחל למבקשות ולבני משפחתן הברוכה שבזכות השתדלותן הרבה יזכו לחבוק בקרוב פרי הילולים".