צפיפות ופערים: אתגרי החינוך של רה"מ הבא
צמצם את הצפיפות בכיתות ובגנים, סגור את הפערים בין תלמידים מיישובים מבוססים לבין חבריהם מהפריפריה, סיים את פארסת מורי הקבלן, הצל את כבודו של מקצוע ההוראה, והכי חשוב: נתק את החינוך מהפוליטיקה
"לטיפולך, ראש הממשלה הבא": סדרת כתבות על האתגרים המצפים בתחומי הדיור , הבריאות , הרווחה, החינוך והתחבורה הציבורית .
צפיפות בגני הילדים ובכיתות
בחודשים האחרונים אנו עדים למחאות של הורים ברחבי הארץ שדורשים להוסיף סייעת לגני הטרום-טרום חובה וטרום חובה (גילאי 4-3), ולהביא לצמצום מספר הילדים בגנים. מלבד הורים מודאגים לקחו חלק במחאות הללו גם גננות וסייעות שמעידות כי הן כורעות תחת העומס והנטל המתלווה אליו ולא מצליחות באמת לחנך.
בעיית הצפיפות כמובן איננה נחלתם של גני הילדים בלבד ובבתי הספר המצב גרוע לא פחות. נכון ל-2012 לומדים בכיתה ממוצעת בבית ספר יסודי בישראל 27 תלמידים, לעומת 21 בממוצע בשאר המדינות המפותחות. בחטיבות הביניים בארץ ירד מספר התלמידים בכיתה מ-32.2 ב-2009 ל-28 בממוצע ב-2012, אולם עדיין מדובר בנתון בעייתי בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות: 24 ילדים בכיתה.
בעקבות מחאת הורים שזכתה לשם "מחאת הסרדינים" הקים שר החינוך לשעבר שי פירון ועדה שדנה בנושא. מסקנותיה הונחו על שולחנה של מנכ"לית משרד החינוך וכללו בין היתר הורדת מספר התלמידים למקסימום 32, ושילוב סטאז'רים וסטודנטים בכיתות כבר בשנת הלימודים השלישית של התואר. בהיעדר שר חינוך ההמלצות לא מיושמות, והעיניים בנושא זה נשואות לממשלה הבאה.
פערים ואי שוויון
ישראל היא המדינה שבה הפערים הגבוהים ביותר בין מדינות במערב בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה לבין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. בחינות הבגרות, המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים מוכיחים פעם אחר פעם שהפערים הללו גדלים והולכים. בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח שלפיו תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי-חברתי נמוך גם לומדים פחות מקצועות מדעיים.
בדיקת ynet שנעשתה בקרב 27 רשויות הראתה כי רשות חזקה משקיעה בתלמיד כמעט כפול מרשות חלשה. כך למשל ההשקעה הכוללת עבור תלמיד בחולון עומדת על 14 אלף שקל בשנה, בעוד בירושלים ההשקעה השנתית עבור תלמיד עומדת על 5,640 שקל ובערד על 6,200 שקל.
בנובמבר האחרון חשף משרד החינוך את התוכנית לצמצום פערים במערכת החינוך, שבמסגרתה יתווספו על פני חמש שנים 150 אלף שעות תגבור לבתי הספר - מתוכן 90 אלף לבתי הספר היסודיים ו-60 אלף לחטיבות הביניים. על פי התוכנית, שעות התגבור יחולקו כך שמרביתן יופנו לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
"התוכנית הזו טרם יצאה לפועל", אומרת נשיאת מכללת אורנים, יערה בר און. "צריך להבין שהחוסן הישראלי תלוי בצמצום הפערים האלה. חייבים השקעה דיפרנציאלית, אבל זה לא מספיק. בכל העולם ידוע שצריך לשלוח את המורים הטובים ביותר לאוכלוסיות החלשות ביותר, לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ולתת להם לעבוד. המשמעות היא לא לשלוח מורה אחד טוב למערכת חלשה, אלא לשלוח צוותים של מורים שיעבדו שם יחד באינטנסיביות. אחת הבעיות העיקריות היא שמורים טובים לא רוצים להגיע לפריפריה, ואת זה חייבים לשנות".
דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות, הוסיף כי האתגר המרכזי בחינוך הוא מתן הזדמנות שווה לילדיי הפריפריה. "חינוך חייב להיות מנוף לתלמידים בפריפריה החברתית כלכלית וזה למעשה היעד המרכזי של בית הספר היסודי", אמר פוטרמן. "היכולת להתבטא, לקרוא ולכתוב נרכשת רק בבית ספר יסודי. תלמידים בבתי ספר משכבות סוציו אקונומיות מוחלשות מגיעים לרוב להישגים נמוכים משמעותית. רק באמצעות תכנית פדגוגית מותאמת אפשר ליצור איזון ולתת הזדמנות לתלמידים שראויים להצליח. הממשלה הבאה מוכרחה לצמצם פערים כדי להציל דור שלם ולהבהיר שלא נגזר על אף ילד במדינת ישראל להיוותר מאחור".
חיזוק מעמד המורה
למעמדם הירוד של המורים השפעה דרמטית על מערכת החינוך. תדמית המקצוע בשפל, שכרם נמוך גם אחרי ההעלאות של השנים האחרונות, ורבים עוזבים את התחום אחרי שנים בודדות. גם היחס כלפי מורים בתוך כותלי בית הספר - הן מצד תלמידים והן מצד הוריהם - ידע ימים טובים יותר. בשנה האחרונה היינו עדים לא פעם להשבתות של ארגוני המורים לאחר שתלמיד או הורה נהגו באלימות כלפי צוות ההוראה.
"ההשלכות קשות בכיתות הנמוכות, אבל גם בכיתות הגבוהות, כשהתלמידים עומדים בפני הבגרויות וקבלה לאקדמיה. הכול מתחיל ונגמר במורה. בסופו של דבר הוא זה שנכנס לכיתה עם התלמידים וסוגר אחריו את הדלת. ברגע שמורה יתוגמל בהתאם, יעבוד בסביבה ראויה ובתנאים הולמים, החינוך של ילדינו ייראה טוב יותר. מקצוע ההוראה צריך להיות המקצוע הנחשק ביותר במדינה, מורה צריך להיות איש משכיל, בעל סמכות חינוכית, איש מופת".
ביטול הניצול של מורי הקבלן
שר החינוך הבא יידרש לתופעת ההעסקה של מורי קבלן, שאת מידת הבעייתיות מסמלת העובדה שאף גורם לא יכול לאמוד במדויק את היקפה. בעוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2013 מצביעים על העסקתם של 18 אלף מורי קבלן, הקואליציה להעסקה ישירה מחזיקה בנתון לפיו מדובר ב-23 אלף מורים, והמשמעות היא שאחד מכל שמונה מורים בישראל הוא מורה קבלן שתנאי ההעסקה הסוציאליים שלו חלקיים ופגומים.
שר החינוך לשעבר פירון התחייב לטפל בסוגיה, אלא שבפועל דבר לא נעשה ועשרות אלפי מורי הקבלן מקווים שהממשלה הבאה תביא לשיפור בתנאי העסקתם. "מדינת ישראל היא היחידה בעולם שמעסיקה מורי קבלן", אומרת לילי בן עמי, מייסדת הקואליציה להעסקה ישירה. "האתגר הגדול ביותר של ממשלת ישראל הוא לשים סוף מוחלט לניצול הקשה הזה ולהעסיק את כל המורות והמורים בהעסקה ישירה. מהלך זה מהפכני לא רק בעבורם ובעבור מקצוע ההוראה, אלא ישפיע ישירות על התלמידים, ההורים ועל פני החינוך הציבורי שהוא הוא פני המדינה ועתידה".
מה בין חינוך לפוליטיקה?
אתגר נוסף שלדברי קסן עומד בפני הממשלה הבאה הוא הפרדת מערכת החינוך מהמערכת הפוליטית. הקדנציה האחרונה תחת כהונתו של פירון ידעה לא מעט רפורמות ומערכת החינוך נכנסה לטלטלה של שינויים, שעל יתרונותיהם וחסרונותיהם יש עדיין ויכוח, אבל בשורה התחתונה – אף אחד לא מתחייב ששר החינוך הבא לא יהפוך את הקערה על פיה ויבטל את הרפורמות שהנהיג פירון.
"חינוך זו ריצה למרחקים ארוכים", אומרת קסן. "על כן המדיניות צריכה להיות גם היא למרחקים ארוכים. אני לא בטוחה שכל הפוליטיקאים שמדברים על חינוך מבינים מה זה אומר. ראש הממשלה הבא צריך לאזור אומץ ולעשות הפרדה בין פוליטיקה לחינוך ולהחליט שגם אם מתחלף שר, לא תתחלף המדיניות באופן אוטומטי. הקטיעה הנוכחית של הרפורמות גרמה נזק מאוד גדול למערכת החינוך".
לפנייה לכתב/ת 
