דיירת נפטרה. מה הפיקדון שישלם בית אבות?

בנותיה של קשישה ב"משען" טענו: חישוב הפיקדון שהוחזר לנו אחרי מותה היה שגוי. שופטת הסכימה וקבעה: יש לפרש חוזה כזה נגד מי שניסח אותו

עו"ד יואב סתיופורסם: 05.04.15 , 17:12

בין בית דיור מוגן "משען" לבין בנותיה של דיירת שהלכה לעולמה פרצה מחלוקת בנוגע לחישוב שעל פיו מוחזר הפיקדון שניתן לבית האבות במעמד המעבר אליו. בית משפט השלום בתל אביב קבע שכשמדובר בחוזה שניתן לפרש בשתי דרכים, יש לנקוט פרשנות נגד מי שניסח את התנאים. לפיכך קבעה השופטת רחל ערקובי כי הנהלת "משען" תשלם ליורשות 90 אלף שקל בנוסף ל-717 אלף שקל שכבר הועברו להן.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוחה נכנסה בשנת 2000 לבית האבות שבשכונת נאות אפקה בתל אביב, אחרי שחתמה יחד עם בנותיה על חוזה ושילמה פיקדון. ב-2012 היא הלכה לעולמה, ומשען שילמה ליורשות 717 אלף שקל – שלטענתה נותרו מהפיקדון. אלא שהבנות סברו שההחזר חושב באופן לא הוגן, והן הגישו תביעה לפיצויים בסך 147 אלף שקל.

תביעה

כך עשק בית אבות קשישה שהתגוררה בו

עו"ד רונן קנטור

בת 91 שוכנעה לחתום על חוזה שלפיו לאחר מותה יקבל בית האבות "עדן" בנהריה את כל כספה. העליון קבע: "היא הייתה דיירת שבויה, זה עושק"

כך עשק בית אבות קשישה שהתגוררה בו

המחלוקת העיקרית הייתה לגבי דרך חישוב החזרי הפיקדון. בחוזה שנחתם בין הצדדים – חוזה אחיד שתנאיו נקבעו מראש על ידי משען – נקבע כי בית האבות זכאי להפחית מסכום הפיקדון 2.5% בגין כל שנת שהייה. התובעות טענו שמשען ניכתה מהפיקדון דמי שחיקה לפי שיעור של 2.5% לכל שנת מגורים כשהוא מוכפל בסכום הפיקדון המלא, בעוד שהייתה אמורה לחשב את ההפחתה מתוך יתרת הפיקדון שנותרה בכל שנה לאחר ההפחתה הקודמת.

מעבר לכך הן טענו שבהסכם נקבע כי יתרת הפיקדון תוצמד לשער הדולר באופן חד-כיווני, כלומר במקרה של עלייה בשערו בלבד, כשאין להפחית את יתרת הפיקדון במקרה של ירידה בשער הדולר – כפי שעשתה משען בפועל. כמו כן צוין בתביעה כי במסגרת הסכם חדש מ-2007 הן חויבו בתוספת תשלום חודשית עבור הלנת מטפלת, מבלי שהייתה להם אפשרות לנהל לגביו משא ומתן.

משען טענה מנגד כי ההסכם קובע מנגנון ברור לחישוב ההחזר החלקי מהפיקדון, שמקוזז מסכום הפיקדון המלא (ולא מהיתרה השנתית הקודמת). לגבי שער הדולר, נטען שאין בסיס לטענה שלפיה מדובר בהצמדה חד כיוונית, והדבר לא מצוין בהסכם.

פרשנות נגד המנסח

השופטת ערקובי קבעה שכיוון שלא הוכח כי הוסבר למנוחה ולתובעות באופן חד משמעי על הדרך שבה מבוצע חישוב ההחזר, יש לקבל את עמדת התובעות.

היא אמנם לא קיבלה את הטענה בדבר הצמדה חד כיוונית לשער הדולר, אך יחד עם זאת, היא סברה שהסעיף העוסק בהצמדה הוא סעיף מקפח, שלא מתיישב עם ההיגיון הכלכלי וחובת הנאמנות של הנתבעת כלפי הדיירים.

לפיכך הורתה השופטת על שינוי סעיף ההצמדה, כך שיתרת הפיקדון תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה לשער הדולר האמריקני, כלומר רק בעת עליית שער הדולר ולא בעת ירידתו. הטענות בנוגע להלנת המטפלת נדחו, שכן החוזה אפשר לנתבעת לחייב על כך בתוספת תשלום סבירה.

בסופו של דבר, על בסיס חישוב שחיקה של 2.5% מיתרת השנה הקודמת וללא הפחתה במקרה של הצמדת הסכומים לשער דולר שלילי, נקבע שהנתבעת תשלם לתובעות כ-86 אלף שקל, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 8,500 שקל.