שתף קטע נבחר

ביה"ס לא הונגש לנכים. העירייה תשלם להורים

זוג נכים שבתם החלה ללמוד באולפנה בקריית אתא עדכנו את העירייה במצבם, אך ההנגשה התעכבה זמן רב. הם יפוצו ב-20 אלף שקל

בקשותיהם של הוריה הנכים של תלמידת אולפנה בקריית אתא לא סייעו לזרז את העירייה, וזו פעלה בעצלתיים עד שהנגישה את בית הספר. ההורים החליטו להילחם בזלזול וזכו לפיצוי: בית משפט השלום בחיפה קבע שעיריית קריית אתא לא פעלה במהירות הנדרשת והורה לה לפצות את ההורים ב-20 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בספטמבר 2013 החלה בתם של בני זוג נכים, המתניידים בכיסאות גלגלים, ללמוד בבית ספר "אולפנית שח"ם". עוד בתחילת אותה שנה הם הודיעו על הרשמתה ועל מצבם למנהל בית הספר ולמנכ"ל העירייה –על מנת לוודא שבית הספר יונגש לנכים בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

אלא שהעירייה התנהלה בעצלתיים והחלה בביצוע עבודות ההנגשה רק באוגוסט 2014 ואלה צפויות להסתיים רק בהמשך השנה. בתביעה - שהגישו נגד העירייה, ראש העירייה יעקב פרץ וראש אגף התחזוקה בעירייה דוד פרץ - הם ביקשו פיצוי על הפרת החוק. לטענתם העירייה הזניחה את חובותיה והתנהלה באוזלת יד ובחוסר מעש במקום לפעול בנחישות להנגשת בית הספר.

 

העירייה התגוננה בטענה שפעלה ללא לאות לביצוע עבודות ההנגשה שכמעט הושלמו. לדבריה, העבודות התעכבו בין היתר מאחר שמשרד החינוך לא אישר את התוכנית הראשונית שהוצגה לו ובשל ניסיונותיה להגדיל את התקציב. ראש העירייה וראש אגף התחזוקה ביקשו לדחות נגדם את התביעה האישית כיוון שכעובדי ציבור הם חסינים.

 

השופטת רויטל באום ציינה כי עירייה מחויבת לאפשר גישה מיוחדת להורה ולתלמיד בעל מוגבלות בבתי הספר שבתחומה. אמנם תקנות מעשיות עוד לא נוסחו, אולם ישנו נוהל של משרד החינוך בנושא, ולפיו היה על העירייה לפעול בזריזות להנגשת בית הספר במועד שבו נודע לה לראשונה על רישום התלמידה. משעשתה זאת רק בחלוף כשנתיים – זמן בלתי סביר לכל הדעות – היא הפרה את חובותיה החוקיות.

 

"השיקול התקציבי אינו עומד בחלל ריק, ולמולו מונחים שיקולים הנוגעים לזכויות יסוד של האדם, כאשר תכלית החוק הינה הנגשתם של מוסדות לאנשים בעלי מוגבלות, אשר בבסיסו עומדת הזכות לשוויון, שהינה זכות ראשונה במעלה", נכתב בפסק הדין.

 

מעבר לחובה הפרטנית, הוסיפה השופטת, העירייה מחויבת גם בהנגשה כללית של מוסדות החינוך. לכאורה, החוק מאפשר לעשות זאת בהדרגה עד מאי 2019, ואולם ישנו נוהל תקף של משרד החינוך המחייב את העירייה להתחיל בביצוע העבודות "עם קבלת ההתחייבות התקציבית". גם נוהל זה הופר.

 

השופטת ציינה כי מאחר שהתובעים לא דרשו פיצוי אישי מכיסם של ראש העירייה וראש אגף התחזוקה היא לא פסקה נגדם דבר, אולם היא ציינה שבהחלט ניתן היה להטיל עליהם אחריות אישית. בסופו של דבר, השופטת החליטה לחייב את העירייה לפצות את התובעים ב-20 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 1,600 שקל ושכר טרחת עו"ד של 7,400 שקל.

 

על מקרה זה לעודד את ציבור הנכים לתבוע את זכותם לפיצוי כאשר הרשות מפרה את חובותיה. דווקא חדירה לכיסם הפרטי של בעלי התפקידים – שכאמור הפעם לא חויבו באופן אישי – הייתה יכולה לשמש "שוט" יעיל שידרבן אותם לדאוג לביצוע הוראות החוק.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד אבי זהר עוסק בדיני נזיקין, תאונות דרכים, תאונות עבודה וייצוג נכי צה"ל
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים