העובד נשדד - "פז" תפצה אותו ב-324 אלף ש'

פעמיים תוך שבועיים נפל צעיר קורבן לשוד מזוין בחנות YELLOW, וסבל עקב כך מטראומה. שופטת קבעה שהחברה ניסתה לחסוך בעלויות מיגון

עו"ד נטע כהןפורסם: 21.04.15 , 09:45

חייל משוחרר שעבד בלילות בחנות הנוחות YELLOW בתחנת דלק של "פז" באזור חיפה נפל קורבן לשני מעשי שוד מזוין בהפרש של שבועיים בלבד וסבל בעקבות זאת מפוסט טראומה. בעקבות תביעה שהגיש קבע בית משפט השלום בעיר שהניסיון של "פז" לחסוך במיגון יעלה לה ביוקר, והיא חויבה לפצות אותו בכ-324 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

עם שחרורו מהצבא החל הצעיר לעבוד בחנות YELLOW שבתחנת פז באזור חיפה במסגרת עבודה מועדפת. ביולי 2005, במהלך משמרת לילה הגיעו לחנות שלושה רעולי פנים שהצמידו נשק לצלעותיו, הכו אותו בחזה, שדדו את החנות ונעלו אותו במחסן.

זיוף

הטעיית הציבור ב-2 תחנות תדלוק בצפון הארץ

עו"ד ארז הרכבי

בעלי תחנות פרטיות בכפר יאסיף ובכפר אכסאל השתמשו בסמליה של חברת "דלק" אף שאין להן קשר אליה. הם ישלמו על כך פיצוי של 200 אלף שקל

הטעיית הציבור ב-2 תחנות תדלוק בצפון הארץ

לאחר שחולץ על ידי המשטרה הגיע מעסיקו לחנות, ניסה להרגיעו והבטיח כי ידאג להסדיר במקום תאורה, מצלמות אבטחה וסורגים. ואכן, כבר בלילה שלמחרת הוצב בתחנה מאבטח חמוש במשמרות הלילה, אולם לאחר כשבועיים שקטים עבודתו הופסקה.

ימים ספורים לאחר מכן שוב הגיעו רעולי פנים במהלך משמרת לילה. העובד, ששהה בחנות כשהדלת נעולה, הבחין בהם לאחר שדפקו על הדלת כשברשותם אקדח. הוא פעל בהתאם להוראות הבטיחות החדשות שניתנו לו על ידי המנהל: רץ לרוקן את הקופה, נעל את עצמו במחסן החנות ודיווח למשטרה על השוד.

לטענתו, בזמן שהמתין להגעת השוטרים פרצו החמושים לחנות, דפקו בחוזקה על דלת המחסן וניסו לפרוץ אליו, והוא חש סכנה ממשית לחייו. לדבריו, לאחר השוד השני הוא לא הצליח לשוב לעבודתו והחל לסבול מתחושות קשות ומסיוטים. הוא הופנה לטיפול נפשי בבית חולים טירת הכרמל, שם הומלץ על טיפול נוגד דיכאון.

בתביעה שהגיש ביוני 2011 נגד "פז" ומנהל התחנה הוא טען כי נגרמה לו נכות פוסט טראומתית והוא אינו מסוגל להתקדם בקריירה. לדבריו, הנתבעים סיכנו את חייו כשלא סיפקו לו אמצעי הגנה הולמים גם לאחר השוד הראשון, ועליהם לפצותו על הנזק שנגרם לו.

הנתבעים טענו כי עשו ככל יכולתם כדי להגן על העובדים, אך לא ניתן היה למנוע את מעשי השוד. הם התקינו בחנות לחצן מצוקה, מצלמות אבטחה, הדריכו את העובדים כיצד להתנהג במהלך שוד והורו להם לפתוח את דלת החנות רק באמצעות שלט רחוק. לדבריהם, אף שהמשטרה לא מצאה פגמים בהתנהלותם לאחר השוד הראשון, הם החליטו להציב מאבטח והורו על התקנת סורגים על מנת להגביר את תחושת הביטחון של העובדים. מומחה רפואי מטעמם קבע, כי התובע סבל מנכות זמנית מועטה בלבד וכיום לא נותרה לו נכות.

במהלך שמיעת העדויות התברר כי זו לא הפעם הראשונה שבה קורים אירועים מעין אלו וכבר שנה לפני כן אירע שוד מזוין בתחנה.

השופטת אילת דגן שוכנעה שהנתבעים היו מודעים לסכנה החמורה שבעבודה בתחנה בלילה. למרות זאת, משיקולי חיסכון, הם ראו לנכון לשבץ רק עובד אחד בלילה ולסכן את חייו. "מבחינת אינטרס הציבור, החזקת חנות נוחות 24 שעות אינה פעולה בעלת חשיבות ערכית שהחברה צריכה לקדם במחיר סיכון אנשים, אלא פעילות עסקית להפקת רווחים לבעליו", כתבה השופטת בפסק הדין.

היא הוסיפה כי אמצעי ההגנה שסיפקו הנתבעים לעבוד אינם מספיקים: לחצן מצוקה נמצא רק בצמוד לקופה, מצלמות האבטחה לא מכסות את האזור כולו, את הדלת הנעולה ניתן לפתוח בקלות, המאבטח הועסק למשך פחות משבועיים והסורגים נותרו בגדר רעיון בלבד.

מאחר שחשפו את התובע לסיכון ונמנעו מלשאת בעלויות הכרוכות בכך, קבעה השופטת, על הנתבעים לשאת בתוצאות: הם יפצו את התובע ב-324,341 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 76,540 שקל והוצאות משפט.