קומנדו ימי: כך בונים ספינת מלחמה כחול-לבן

המתנה להסתערות על הספינות(צילום: דוברות חיל הים)

אחרי חמש דקות מרגע הגעת הצוללת או הספינה לרציף בסיס חיל הים בחיפה מתחילה ההסתערות עם שימוש בעשרות מערכות ומיליוני חלקים ופריטים: רכש ארבע ספינות ההגנה על אסדות הגז, שעליו סוכם בשבוע שעבר בין ישראל לגרמניה, ישחזר שוב את השיטה הישראלית הייחודית שלפיה פלטפורמות לחימה, בעיקר ימיות, מגיעות ארצה "ערומות" ועליהן מולבשות מערכות הלחימה בתהליך שמהווה מרוץ נגד הזמן.

הספינה הראשונה מבין הארבע תגיע אמנם בעת סיום בנייתה בעוד חמש שנים, אבל היא צפויה להיות כלי הלחימה הימי הגדול ביותר שיעמוד לרשות צה"ל מאז המשחתות המיושנות שבהן הצטייד חיל הים בתחילת שנות ה-60.

עם הגעת הספינה יחל שלב "ההלבשה"(צילום: יואב זיתון)

טקס חתימת העסקה שנערך בקריה בתל אביב היווה את יריית הפתיחה לתהליך מורכב ומסובך: בתוך כמה שעות התכנסו צוותים ראשונים, ישראליים וגרמניים, לדיון ראשון בתצורת הספינות ובהתאמתן לצורכי חיל הים. כל אחת מהספינות החדשות תשקול 2,000 טונות – 700 טון יותר מסטי"ל "סער 5" המתקדם

ביותר שיש כיום לחיל הים. ספינות אלה יהיו ארוכות ורחבות יותר ויצריכו בתהליך ה"הלבשה" של מערכות הלחימה אתגר טכנו-לוגיסטי ומבצעי שכמותו לא זוכרים.

בחיל הים מעריכים כבר היום כי בתהליך שיימשך כשנה מרגע כניסת הספינה הראשונה יעסקו בכל רגע נתון במלאכת פריסת אמצעי הלחימה כ-200 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל של מספנת חיל הים בחיפה מגוון תפקידים: מהנדסים, טכנאים, חשמלאים, צנרים, רתכים ועוד. המטרה תהיה לבצע את מרבית הבחינות במפעל בגרמניה או במספנת חיל הים כדי לחסוך בשעות הפלגה.

אתגר מבצעי שכמותו לא זוכרים(צילום: דוברות חיל הים)

בדיקות במשגר(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

X

הצצה לספינות הסיור של חיל הים    (צילום: דובר צה"ל)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הספינה מהדגם שעליו יתבססו ספינות חיל הים החדשות

"המשקל שנקבע לספינה אינו מקרי, ומותאם ליכולת המקסימלית של המספנה להספין בתוכה כלי שיט באמצעות מעליות הרמה מיוחדות של רולס רויס", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחיל הים. "כבר 13 שנים שאנו מנסים לרכוש ספינות חדשות מתוך אמירה של כלים זולים יחסית, מצוינים ובמינימום התאמות. מחיר המטרה שהצבנו היה 100 מיליון דולר לספינה בתשלום ישראלי מלא, ובסוף רכשו ב-88 מיליון דולר. לא סתם בחרנו בדגם K-130, שהוא מוכח ומוכר, זהו אלמנט שגם הוזיל עלויות". עם זאת, לפי הערכות בישראל, העלות הכוללת של מערכות הלחימה שיותקנו על הספינות תאמיר את סך עלות ייצורן.

הקצין הבכיר סיפר עוד כי אחד היתרונות בשיטת ההלבשה הישראלית על פלטפורמה "ערומה" נעוץ גם בנושא החרמות: "לא נהיה תלויים בשום אמברגו כשנזדקק לתמיכה אחזקתית לאורך השנים. העבודות היחידות שיהיו בגרמניה מעבר לבניית הברזלים שעל הספינה וצביעתה, יהיו התקנות של מערכות החשמל,

המיזוג וכבלי הסיגנל-אלקטרוני. בארץ נתקין תשתיות אלקטרוניות בשלב הראשון שעליהן יישבו מערכות הלחימה". סדר התקנות מערכות הלחימה יכלול ראשית את לב כלי השיט: המכ"ם הענק שעל ראש הספינה, וכבר כעת הוא צפוי להיות המכ"ם החדש של התעשייה האווירית ("אדיר"), שכבר החל לפעול השנה בהצלחה באחת מספינות הטילים של חיל הים.

בהמשך יותקנו מערכות הלחימה האלקטרונית לשיבוש פעילות האויב, אמצעי התצפית והניווט השונים, מערכות התקשורת, ובסוף כלי התקיפה – מהמקלעים לטווחים הקרובים ועד למערכות הטילים נגד טילים ומטוסים, בהם "ברק 8" המתקדם, מה שאמור להוות התשובה לטילי החוף-ים-חוף המתקדמים של חיזבאללה, מסוג "יאחונט". בחיל הים אומרים כי זהו החלק הקל יחסית במלאכה, והוא יימשך חודשים ספורים.

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

"נוציא לשמיים גם מטוסי קרב" 

לדברי הקצין הבכיר, "האתגר הגדול צפוי להיות באינטגרציה בין כל המערכות, לראות שהן יודעות לפעול יחד, באופן מבצעי. לכן נבצע עשרות רבות של ניסויים מבצעיים, רובם בלב ים, יחד עם הלוחמים. בניסויים האחרונים, המרכזיים, נוציא לשמיים גם מטוסי קרב לעשרות שעות טיסה, שידמו ירי טילים, כדי לראות שהספינה יודעת לזהות מטרות, וגם ספינות פעילות שיפליגו במקביל. השלב האחרון יהיה ניסוי מתכלל לבדיקת כל המערכות יחד, מול תרחיש לחימה שנקבע". ורק אז, אם הכול ילך קשורה, יחתמו ראש מטה חיל הים ומפקדו, מפקד החיל הבא שיחליף את אלוף רם רוטברג, על קבלתה המבצעית של הספינה הראשונה.

השיטה הישראלית לקליטה ואחזקה של כלי הלחימה היקרים בצה"ל, השייכים לחיל הים, דוגמת הצוללת "אח"י תנין" שקליטתה מגרמניה הושלמה באחרונה (במספנת קיל הגרמנית הותקן רק סונר הצוללת), נובעת קודם כול מחוסר ברירה. בניגוד לחילות ים מערביים אחרים, בישראל אין תעשייה ימית שיכולה לבנות ולתחזק כלי שטח ימיים. "אני לא מתלהב ממיקור חוץ של אחזקה, כמו שנעשה למשל במטוסי חיל האוויר. באזרחות מה שמעניין את החברה המתחזקת זה ההכנסות מול ההוצאות ושורת הרווח שימוקסם", הסביר הקצין הבכיר מחיל הים. "מה שזול יותר הוא לא בהכרח יעיל יותר. לדוגמה, הוצאנו החוצה את נושא צביעת כלי השיט, לפרויקט שהחל בשניים-שלושה מיליון שקל לשנה ועלה לשבעה-שמונה מיליון. זה נכון שמספנת חיל הים היא מונופול, אבל בגלל זה האנשים שלנו, בהם אזרחים עובדי צה"ל בני 50-40, הם מומחי עומק. ברגע האמת אין תקלה שהם לא יידעו לפתור".

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

(צילום: דוברות חיל הים)

החתימה על רכישת הספינות(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון )

הקצין הוסיף כי "בכל הצעת מחיר שבדקנו למשימות אחזקה מול גורמים אזרחיים, זה היה יקר יותר פי שלושה בממוצע. יש חילות ים בעולם שמקנאים בנו בגלל זה, כי תעשיות אזרחיות לא מחויבות כמו מספנה צבאית. איפה שכן מצאנו לנכון להפריט, כמו יחידת הבינוי בבסיס, הפרטנו". יחד עם זאת, השיטה הישראלית צפויה לגרור לא מעט נקודות חיכוך בתהליך, עוד בבנייה של הכלי בגרמניה: למשל, מערכת מסווגת שהישראלים לא ירצו לחשוף אותה בפני עמיתיהם, אך ידרשו מהם לתכנן לה קופסה ותעלת כבלים, שתתנגש בצנרת כבלים של מערכת הקשר. האחריות במצב הזה לסיבוך שייווצר תהיה על הישראלים שימצאו לכך את הפתרון.

מערכות הלחימה שיותקנו על הספינות החדשות יהיו ישראליות, כבעבר, בתהליך חסר תקדים שהחל אי שם בשנות ה-70. "חלק מהמערכות הישראליות בלאו הכי אתה לא יכול להתקין במדינה זרה משיקולי סיווג, אפילו התקנת כבלים יכולה לחשוף יכולות", הסביר תת-אלוף במיל' ניצן שקד, מנהל מפעל רמתא של התעשייה

 האווירית, שכיהן בעבר כראש מספן ציוד בחיל הים. "החיל הפליג בהתחלה על ספינות מעודפי הבריטים, והכלים הראשונים שעליהם השפיע חיל הים היו הכלים שהגיעו ממספנות שרבורג בצרפת, שהובאו רק עם מנועים, תותחים ומכ"ם בסיסי בסוף שנות ה-60".

לדברי שקד, "רק לאחר מכן, בשנות ה-70, החל חיל הים לאפיין את הכלים של הדור הבא אחרי מלחמת יום כיפור – דור 'סער 4' ו'סער 5'. זו הייתה פריצת דרך עולמית: לעשות כלי שיט כמה שיותר קטן, דוגמת 'סער 4' ששקלה 400 טונות, עם כמה שיותר מערכות לחימה וכמות טילים גדולה לתקוף מטרות. זה נבע מרצון לחסוך כסף ועם מעט לוחמים יחסית". עם השנים השתרשה התפישה ותגיע לשיא עם הספינות החדשות. שקד: "לספינות החדשות מגרמניה יהיו שני תרנים בכל ספינה, בגלל כמות האלקטרוניקה הגדולה שתהיה בכל ספינה, כדי שהמערכות לא יפריעו זו לזו. צפויה עבודה מטורפת, לפעמים אנשים עבדו בעבר על פרויקט כזה גם באמצע הלילה".

במספנה הגרמנית, שבה בנו בעבר את המפלצת הימית "הביסמרק" ושבה ייוצרו הספינות המיועדות לחיל הים, נדהמו לשמוע מהישראלים את גודל הספינה לעומת היכולות שיותקנו עליה. לדברי שקד, "זו המצאה ייחודית שנוצרה מלחצים שלא מוכרת בצבאות אחרים. התקנה של המערכות בישראל ולא בחו"ל חוסכת עשרות מיליוני שקלים".