ללכת בלי ארדואן ולהרגיש עם. טורקיה בוחרת

ראש הממשלה דבוטאולו על רקע תמונת ענק של ארדואן(צילום: רויטרס)

ב-7 ביוני, בפעם השלישית ב-15 חודשים, יפקדו אזרחי טורקיה את הקלפיות. לאחר הבחירות במרס 2014 והבחירות לנשיאות באוגוסט 2014 הגיע תורן של הבחירות הכלליות.

עוד חדשות בעולם :

משפט חוזר שני למובארק באותה פרשה

גאנה: נסו מהגשם ונהרגו בפיצוץ בתחנת דלק

דו"ח: קנדה ביצעה רצח עם תרבותי בילידים

מבחינתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, בחירות אלה אמורות להשלים את תהליך ביצור שלטונו, בכך שיעניקו ל"מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP) השלטת את הרוב הדרוש לקידום שינוי שיטת המשטר במדינה לנשיאותית, בין שישירות על ידי הממשלה ובין שדרך משאל עם.

הנשיא הטורקי לא מפסיק לפעול לביצור שלטונו. עצרת בחירות של ה-AKP(צילום: רויטרס)

"התנהלות ריכוזית של הנשיא"

שינוי שיטת המשטר היה נושא מרכזי במערכת הבחירות. ארדואן קידם בהתלהבות את השינוי, בשעה שיריביו הצביעו על ההתנהלות הריכוזית שלו, שהגיעה לשיאים חדשים בשנים האחרונות ושצפויה להתגבר עוד יותר אם תאומץ השיטה הנשיאותית.

ארדואן, שבקדנציה הראשונה שלו קידם את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט, באופן שקירב את טורקיה לאיחוד האירופי, שינה כיוון והחל לרדוף את מתנגדיו ומכפיף את המערכות השונות במדינה - ובהן גם התקשורת - למרותו.

ואולם, למרות מחאות מצד חוגים ליברליים בטורקיה, ביקורת גוברת מצד המערב, פרשיות שחיתות, ויריבויות עם בעלי ברית לשעבר, הצליח ארדואן שוב ושוב לזכות באמון הציבור. היציבות הפוליטית והצמיחה הכלכלית, כמו גם דמותו כמנהיג עוצמתי ששדרג את מעמדה של טורקיה בזירה הבינלאומית, הילכו קסם על חלקים נרחבים בציבור. בבחירות לנשיאות שנערכו באוגוסט 2014, הוא זכה בכ-52 אחוזים מקולות הבוחרים.

(צילום: רויטרס)

יורד לשטח עם קוראן בידו

ארדואן עדיין רואה את ה-AKP כנחלתו הבלעדית, למורת רוחם של כמה מבכירי המפלגה, שראו בעזיבתו הזדמנות להתחדשות ולקידום אישי. הוא בחר שלא להסתפק במעקב אחר מערכת הבחירות מארמון הנשיאות החדש והרהבתני שחנך בשנה שעברה. ארדואן ירד לשטח, ועשה זאת שוב ושוב.

כשהוא מחזיק בידו קוראן, ומשתתף בסדרה אינסופית של טקסים ברחבי המדינה - החל בחניכה של פרויקטים לאומיים ומקומיים וכלה בציון יום כיבוש קונסטנטינופול על ידי העות'מאנים ב-1453 - הבהיר נשיא טורקיה לאזרחיו כיצד הוא מצפה שיצביעו, גם אם נמנע מלציין במפורש את שם המפלגה.

מפלגת השלטון צפויה לאבד מכוחה. ראש הממשלה דבוטאולו(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

האופוזיציה הציגה סדר יום כלכלי-חברתי חלופי. כמאל קיליצ'דרולו, מנהיג "מפלגת העם הרפובליקנית"(צילום: AP)

המעורבות של ארדואן בקמפיין כללה אזכורים חוזרים ונשנים של העבר העות'מאני המפואר, השתלחויות בלתי פוסקות בכלי תקשורת בטורקיה ובחו"ל, וטקטיקות הפחדה מפני גורמים מבית ומחוץ שקשרו לכאורה קשר להפלת הממשלה ומפני חוסר היציבות הצפוי בטורקיה אם לא תאומץ השיטה הנשיאותית או שה-AKP תאבד מכוחה. וה-AKP אכן צפויה לאבד מכוחה. על פי המגמות בסקרים, צפויה המפלגה לזכות בכ-45-40 אחוזים מהקולות, לעומת כ-50 אחוזים בבחירות הכלליות של 2011.

האופוזיציה הבהירה: הדמוקרטיה הטורקית בסכנה

במערכות הבחירות הקודמות, מפלגות האופוזיציה לא היוו משקל-נגד רציני ל-AKP. "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP) הסוציאל-דמוקרטית ו"מפלגת הפעולה הלאומית" (MHP) הימנית - שתי המפלגות היחידות כיום בפרלמנט זולת ה-AKP - סבלו מדימוי ציבורי בעייתי וכשלו בהצגת אלטרנטיבה אטרקטיבית. הפעם, הקמפיין של האופוזיציה היה יעיל יותר, הציג סדר יום חברתי-כלכלי חלופי והדגיש את הסכנה הניצבת בפני עתיד הדמוקרטיה בטורקיה.

ואולם, לא יהיה זה כוחן של שתי מפלגות האופוזיציה המרכזיות שישפיע באופן המשמעותי ביותר על תוצאות הבחירות, אלא דווקא היקף התמיכה שתשיג "מפלגת העם הדמוקרטית" (HDP) הכורדית, שנמצאת על פי הסקרים על סף אחוז החסימה (שעומד בטורקיה על 10 אחוזים).

יהיו הגורם המכריע בבחירות? תומכי "מפלגת העם הדמוקרטית" הכורדית(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

בעבר הניחו הכורדים שהסיכוי שלהם להיכנס לפרלמנט כמפלגה הוא אפסי ועל כן התמודדו כמועמדים עצמאיים במחוזות בחירה ספציפיים שבהם יש להם רוב. הפעם, לאור ההישג שבו זכה ראש ה-HDP סלהאטין דמירטאש בבחירות לנשיאות, החליטה המפלגה לקחת את הסיכון ולהתמודד. ה-HDP ניהלה קמפיין אופטימי שקרץ לבוחרים כורדים שהתאכזבו מארדואן ולבוחרים שאינם כורדים שהצביעו בעבר למפלגות אופוזיציה אחרות.

ד"ר נמרוד גורן עומד בראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית , ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים