זוכה חושף פרשת אהוד ברק והעובדת הזרה

הנאשם העסיק את האישה שעבדה בבית שר הביטחון לשעבר, והעביר את המידע לתקשורת. השופטת החליטה: הוא חשב שהיא חוקית

עו"ד אלכסנדר ספינרדפורסם: 25.06.15 , 08:34

הגיע לסיומו נספח של פרשת העובדת הזרה שהועסקה בביתו של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק : בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב זיכה לאחרונה את האדם שחשף את הפרשה ובעצמו העסיק העובדת הלא חוקית מהפיליפינים. השופטת אופירה דגן-טוכרמכר זיכתה אותו לאחר ששוכנעה כי סבר בתום לב שמדובר בישראלית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הנאשם חשף את פרשת ברק והעובדת הזרה ב-2010. הוא פנה לעיתונאית כרמלה מנשה וסיפר שאישה שהוא מעסיק כעובדת ניקיון משתפת אותו ואחרים במידע רגיש על אודות ברק ובאי ביתו באופן שעלול לשמש גורמים עוינים. הפרשה הסתיימה במרס השנה בהרשעתה של רעייתו של ברק, נילי פריאל, בבית הדין האזורי לעבודה.

תביעה

"העובדת התאילנדית ארגנה קרבות תרנגולים"

עו"ד אלכסנדר ספינרד

זה הנימוק ששימש את מעסיקי עובדת זרה שתבעה פיצויים לפני עזיבתה את הארץ. שופטת קבעה שהטענה לא הוכחה, וקיבלה את התביעה

"העובדת התאילנדית ארגנה קרבות תרנגולים"

אלא שהאיש מצא עצמו מואשם גם הוא בהעסקת אותה עובדת. אף שמדובר בעבירה מנהלית וניתן היה להסתפק בהטלת קנס בלבד, החליטה המדינה להגיש נגדו כתב אישום.

במענה לכתב האישום, שהוגש ביולי 2011, הוא הודה בהעסקת העובדת אך טען כי לא העלה בדעתו שאינה חוקית. ראשית משום שהיא עבדה גם אצל שר הביטחון, שנית משום שתקשר עמה בעברית צחה, ושלישית מאחר שגם בעלה, דובר העברית, עבד בישראל ונהג להביא אותה ברכב ישראלי. לפיכך טען הנאשם כי יש להימנע מהרשעתו, אם בשל אי-הידיעה ואם מטעמי הגנה מן הצדק.

השופטת אופירה דגן-טוכרמכר הכריזה כבר בפתח פסק הדין כי היא מזכה את הנאשם, אך הזכירה שבעקבות התפשטות התופעה של עובדי סיעוד שמועסקים כעובדי ניקיון ללא היתר, החליטה המדינה לגבש מדיניות מחמירה.

לדבריה, הסיבות לכך ברורות: המעבר של עובדי הסיעוד לעבודה במשק בית מעודדת אותם להשתקע בארץ ללא מעמד חוקי, ומגבירה את הצורך להכניס עובדי סיעוד נוספים תוך פגיעה באינטרס הציבורי והעמסה על המשק הישראלי. יתרה מזו, בגלל מעמדם, פעמים רבות העובדים מנוצלים על ידי המעסיקים.

אלא שבמקרה זה, קבעה השופטת, לא הוכח שהנאשם ידע או חשד כי מדובר בעובדת זרה. עניין זה עלול להיראות מפתיע מטעמים סטריאוטיפיים ברורים, כיוון שהעובדת – שמוצאה בפיליפינים – לא נראית "ישראלית" לכאורה. אך בפועל הנאשם דיבר עמה עברית וגם ידע שהיא מועסקת אצל מי שהיה באותה תקופה שר הביטחון בכבודו ובעצמו – ולא העלה על דעתו כי אהוד ברק יעסיק עובדת לא חוקית.

כרמלה מנשה העידה לטובת הנאשם וסיפרה כי כשדיווח לה על מעשי העובדת היא שאלה אותו אם היא חוקית והוא ענה לה: "ברור, היא עובדת אצל שר הביטחון", כך שאפילו היא עצמה חשבה בתחילה שמדובר בעובדת חוקית.

בנסיבות אלה סברה השופטת כי הנאשם חשב בתום לב שהעובדת היא תושבת או אזרחית ישראל, שנבדקה על ידי גורמים מוסמכים במשרד ביטחון. מכאן שיש ספק אם צריך היה לקנן בלבו החשד כי היא עובדת לא חוקית, וספק זה פועל לטובתו.