המעסיק או המפוטר: מי זייף את תלושי השכר?
עובד בחברה המתקינה לוחות סלולריים פוטר ותבע פיצויים. בדיונים בבית המשפט הוצגו כמה וכמה תלושי שכר שונים שכמעט בלבלו אפילו את השופט
פיטוריו של עובד בחברה המתקינה לוחות סלולריים הובילו לתביעת פיצויים ובמקביל למשפט פלילי שגם בסיומו לא נקבע חד-משמעית מי מהצדדים ביצע עבירה של זיוף תלושי שכר. את התלונה במשטרה הגיש המעסיק בטענה שהמפוטר זייף את המסמכים, אולם עדויות שנמסרו בדיון וציירו תמונה אחרת שכנעו את השופט לזכות את העובד.
בתגובה לתביעה הגיש נגדו המעסיק לשעבר תלונה במשטרה בטענה שהתלושים מזויפים וכלל אינם משקפים את שכרו, שעמד על 4,200 שקל בלבד. המשטרה פתחה בחקירה ובעקבותיה החליטה המדינה להגיש באמצעות עו"ד ליה קוק כתב אישום נגד העובד לבית משפט השלום בתל אביב, שייחס לו עבירות של זיוף, שימוש במסמכים מזויפים ושיבוש מהלכי משפט.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ביהמ"ש: הסכיזופרניה נגרמה מהשירות בצה"ל
- ההורים נפטרו: למי מהאחים שייכת הדירה?
- תביעה: מאמן כינה ספורטאי נכה "גמד מעוות"
- מכה בכיס: העונש היעיל לעבירות צווארון לבן
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
העובד הועסק בחברה בשנים 2013-2010, עד שקיבל מכתב פיטורים שבעקבותיו הגיש נגדה תביעה על סך כ-160 אלף שקל לבית הדין לעבודה. הוא צירף לתביעה שלושה תלושים שבהם צוין ששכרו החודשי עמד על 7,500 שקל. עם זאת הוא ציין שבפועל התלושים אינם משקפים את הסכום האמיתי שהרוויח – כ-10,000 שקל – שאותו נהג לקבל במזומן.
תביעה
זייף הסכם עבודה – ובכל זאת יקבל פיצויים
עו"ד אביבה בורונובסקי
עובד לשעבר בחברת הטקסטיל "רעומה זק"ש" זייף מסמך כדי להוכיח יחסי עובד-מעביד. חרף הרשעתו בפלילים, ביה"ד לעבודה קבע שמגיעים לו פיצויים
סנגורו של הנאשם, עו"ד שרון קינן, כפר באישומים וטען שהמעסיק מסר למשטרה שתי גרסאות שונות של תלושי השכר של הנאשם: אחד על סך 4,232 שקל, ושני של 4,425 שקל. מכאן שלא ניתן לדבר על זיוף של העובד, מה גם שבכתב התביעה שהגיש הנאשם לבית הדין לעבודה הוא ציין במפורש שהתלושים אינם משקפים את משכורתו בפועל, ועל כן לא ניתן לייחס לו שיבוש מהלכי משפט.
חוקרת שהעידה מטעם החברה המעסיקה סיפרה שיצאה לחופשת לידה בסמוך לתחילת הפרשה, ולכן לא ביצעה חקירה מלאה. היא אף הודתה שלא שמה לב שהמעסיק מסר לה שתי גרסאות שונות של התלושים.
רואה החשבון של החברה טען כי בדיקה עם בזק העלתה שאחד התלושים שהוצגו נשלח מהפקס במשרדו, אך לדבריו אין סיכוי שהוא זה שהפיק אותו, "בגלל התוכנה שלא מאפשרת דבר כזה".
כשהגיע תורו של המעסיק להעיד הוא סיפר שהנאשם "הכריח" אותו לפטרו תוך שאיים עליו ועל בני משפחתו באיומים חמורים, וציין כי הגיש תלונה בנושא למשטרה. עוד הוסיף כי הנאשם הוא מומחה לזיופים, והעריך שאת זיוף התלושים עשה באמצעות תוכנה מיוחדת.
את הגרסה השנויה במחלוקת של החברה השלים עובד נוסף שהעיד כי תלושי שכר שקיבל אינם משקפים את השכר בפועל, והוא עצמו קיבל שכר נמוך משמעותית מזה שצוין בתלוש.
על רקע כל אלה קבע השופט ד"ר שאול אבינור כי לא הוכח זיוף שביצע הנאשם. השופט הדגיש שביסס את הכרעתו על שיקולי הגיון וסבירות, וציין כי די היה בטענת סנגורו של הנאשם שלפיה המעסיק מסר שתי גרסאות של תלושי השכר כדי לעורר ספק סביר בשאלת אשמתו בזיוף.
עוד הדגיש השופט את מחדלי התביעה, שלא הציגה כל ראיה שלפיה הנאשם מיומן בזיוף מסמכים. יתרה מזו, משרד הפנים – שקיבל בעבר את התלושים מהנאשם – אישר את גרסתו לפיה התלושים נמסרו לו טרם פיטוריו. לאור קביעות אלה, החליט השופט אבינור לזכות את הנאשם מכל העבירות.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עו"ד ליה קוק
- ב"כ הנאשם: עו"ד שרון קינן
מומלצים