מנהלת חשבונות גנבה מלקוחות - ולא תיאסר

יועצת מס השתמשה בצ'קים של לקוחות כדי לשלם חובות אישיים בסך 22 אלף ש'. אלא שהמתלוננים סלחו לה, וביהמ"ש גזר עליה מאסר על תנאי

עו"ד בועז קניג ומור עטיהפורסם: 21.07.15 , 08:17

מנהלת חשבונות מנתניה הודתה והורשעה בכך שהשתמשה בצ'קים של לקוחות כדי לשלם חובות אישיים של יותר מ-20 אלף שקל. אף שהלקוחות סלחו לה וחזרו להעסיק אותה, החליט בית משפט השלום בנתניה לא לבטל את ההרשעה, והסתפק בעונש קל יחסית של מאסר על תנאי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

מ-1998 הועסקה הנאשמת כמנהלת חשבונות במשרדו של רואה חשבון בנתניה והחל משנת 2000 עבדה במקביל גם כמנהלת חשבונות עצמאית. במסגרת העבודה, כדי לבצע תשלומים שונים לרשויות עבור לקוחותיה, היא קיבלה צ'קים חתומים לפקודת מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. כמה מהלקוחות אף נתנו לה פנקסי צ'קים שלמים חתומים ללא שם המוטב או הסכום.

תביעה

מעילה: לקחה 150 אלף ש' ממשכורות עובדים

מערכת PsakDin

מזכירה בחברת הייטק מצאה דרך לשלם חובות: היא המשיכה לדווח על עובדים שעזבו ואת המשכורות שלהם העבירה לחשבון בנק של אחותה

מעילה: לקחה 150 אלף ש' ממשכורות עובדים

בשישה מקרים בשנים 2011-2010 שילמה הנאשמת את חובותיה למס הכנסה באמצעות צ'קים של לקוחותיה, בסכום מצטבר של כ-22 אלף שקל. לאחר שנתפסה היא הודתה והורשעה בבית משפט השלום בנתניה בעבירה של גניבה בידי מורשה והדיון עבר לשאלת העונש שיש להטיל עליה.

המדינה טענה כי העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. לשיטתה, גניבה בידי מורשה היא עבירה חמורה, במיוחד כשמבצע אותה מנהל חשבונות או רואה חשבון, שכן ללקוח אין שום דרך לבדוק בעצמו את בעלי תפקידים אלה ולגלות שנגבה ממנו יותר מדי כסף.

הנאשמת הזכירה שהודתה בהזדמנות הראשונה והחזירה את הכספים למתלוננים. היא הביעה צער עמוק וחרטה על מעשיה וביקשה להתחשב במצבה. לטענתה, הרשעתה בפלילים תוביל לכך שלא תוכל להמשיך בעבודתה כיועצת מס, ובגילה (55) לא תוכל למצוא עבודה אחרת.

לפיכך היא ביקשה לבטל את ההרשעה, בעיקר על רקע העובדה שהמתלוננים ברובם חזרו להעסיק אותה ואפילו צירפו מכתבי המלצה. גם קצינת המבחן המליצה לשקול את ביטול ההרשעה ולהטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור.

לא גניבה רגילה

השופט עוז ניר נאוי לא קיבל את המלצת שירות המבחן והחליט להותיר את ההרשעה על כנה. הוא הציג מקרים דומים והסביר שגניבה בידי מורשה היא עבירה חמורה יותר מגניבה רגילה, שכן החפץ או ה"דבר" הנגנב נמסר לעבריין על רקע יחסי אמון בינו לבין הבעלים.

בנוגע לפגיעה בפרנסתה של הנאשמת העיר השופט כי אמנם מכוח מעמדה כיועצת מס הנאשמת כנראה תועמד לדין משמעתי, אך היא תוכל שם לשטוח את טענותיה, ולוועדת המשמעת שיקול דעת מלא כיצד לנהוג בה ולהתחשב בנסיבותיה האישיות, אף אם תורשע בהליך הפלילי.

עם זאת החליט השופט נאוי לחרוג ממתחם הענישה המקובל ולהקל עם הנאשמת, מאחר שגם בעיני המתלוננים הפגיעה באמון הייתה "מעידה חד פעמית, במובן הרחב של המונח".

"עונש מאסר עשוי להזיק לנאשמת, לאף לא אחד תצמח תועלת מכך והליך השיקום שאותו היא עוברת, בדרך של העסקה מחודשת אצל המתלוננים, עלול להיפגע", סיכם השופט והטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.