1.37 מיליון ש' לפועל פלסטיני שנקבר בתעלה

במהלך עבודות תשתית שביצעה חברה קבלנית קרסה תעלת ניקוז על עובד בשנות ה-40 לחייו. שופט: המעסיקים התרשלו כשלא דאגו לבטיחותו

עו"ד דניאל אדזיאשויליפורסם: 22.08.15 , 08:30

פועל פלסטיני, שנפצע קשה בקריסת תעלה במהלך עבודות תשתית באזור צומת כנות, תבע את הקבלנים שהעסיקו אותו על בטיחות לקויה במתחם העבודה. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה את תביעתו וקבע שבגין רשלנותם הוא זכאי לפיצוי של 1.37 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

התאונה התרחשה ב-2006 באתר ליד צומת כנות, כשבמסגרת עבודות תשתית נחפרה תעלה להנחת צינורות ניקוז מי גשמים. כשהטרקטור סיים לחפור את התעלה ירד הפועל לחבר את הצינורות. לפתע הוא שמע צעקות "צא, צא", אך זה היה מאוחר מדי. תוך כמה שניות קרסו דפנות התעלה והאדמה קברה אותו תחתיה. לאחר שחולץ הוא הובהל לבית החולים, שם אובחן עם שברים וחבלות קשות בחזה, בגב ובכתף.

תביעה

שב"ח מג'נין נפצע בעבודה ויקבל 1.5 מיליון ש'

עו"ד דניאל אדזיאשוילי

פלסטיני ללא היתר עבודה בישראל נפגע במהלך עבודה במפעל "מחלבות טרה". תביעת הפיצויים שלו התקבלה ונקבע שנגרם לו גם נזק נפשי

שב"ח מג'נין נפצע בעבודה ויקבל 1.5 מיליון ש'

בתביעה שהגיש נגד מעסיקו – קבלן המשנה – ונגד החברה הקבלנית הראשית של הפרויקט, טען הפועל (55) שמעולם לא למד בבית ספר ומילדותו עבד כפועל בניין בעל היתר כניסה לישראל. במשך שנים רבות הועסק בעבודות פיתוח ואינסטלציה ולמד את מקצועו תוך כדי עבודה. עד לתאונה, הסביר, הוא עבד באופן שוטף והועסק על ידי קבלני בניין באתרים ברחבי המדינה. הוא סיפר כי מאז הפציעה הוא סובל משלל כאבים, לא מסוגל לעבוד ואפילו לא לעלות מדרגות.

הנתבעים דחו את טענותיו. קבלן המשנה טען שהתאונה אירעה באשמת הפועל וסיפר כי לאחר שהטרקטור יצא מהתעלה הוא סימן לתובע ולעובד נוסף ללכת לקצה שלה ולצאת ממנה. אולם לדבריו, הפועל החליט לעלות מדופן התעלה, לקח תנופה וניסה לקפוץ מעליה. לגרסתו, מכיוון שהתנופה לא הספיקה, הוא נפל וגרר עמו את דופן התעלה שקרסה עליו.

החברה הקבלנית הראשית טענה כי שכרה את שירותיו של הקבלן לביצוע העבודות. לשיטתה, מכיוון שהוא זה שהעסיק את התובע, יש לדחות את התביעה נגדה.

לא אמין

השופט משה בר-עם העדיף את הגרסה ההגיונית והסדורה שהציג התובע. לעומת הגרסה ה"סתמית" של קבלן המשנה. על שאלות רבות השיב שהקבלן אינו זוכר, אף שאת נסיבות האירוע זכר היטב, וניכר שהוא מנסה להתאים את גרסתו לטענותיו.

השופט העיר שבמהלך הדיון התברר שהנתבע נהג למסור לרשויות דיווחים לא מדויקים בנוגע לשכר העובדים שלו, דבר שמשליך על אמינותו באופן כללי.

השופט הבהיר כי קבלן המשנה התרשל בכך שלא נקט אמצעים סבירים להבטחת סביבת העבודה. כמו כן, גם הקבלנית הראשית, כמנהלת הפרויקט בעלת השליטה והפיקוח, הייתה חייבת לוודא שהעבודות יתבצעו תוך עמידה בכל דרישות הבטיחות. בעניין זה השופט קבע כי הקבלן נושא באחריות ישירה לתאונה בשיעור של 80%, ואילו החברה נושאת באחריות העקיפה, בשיעור של 20%.

בית-המשפט מינה מומחים בכמה תחומים רפואיים, ולבסוף נקבע כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 60%. בסיכומו של דבר נקבע שהנתבעים ישלמו לפועל כ-900 אלף שקל על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, 375 אלף שקל על כאב וסבל, 125 אלף על עזרה חיצונית ו-50 אלף על הוצאות רפואיות, וכן הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.6% (מסכום הפיצויים ינוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך 937 אלף שקל).

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובע: עו"ד מירון קין
ב"כ הנתבע: עו"ד בלטר גוט, אלוני ושות', עו"ד מיכאל מגידיש, עו"ד יניב מדר, עו"ד אריה כרמלי
עו"ד דניאל אדזיאשוילי עוסק בדיני נזיקין
הכותב לא ייצג בתיק