פרשת מהילת הדלק: למה הורשע עד המדינה?

עשור אחרי חשיפת הונאת הדלק הגדולה: בית המשפט הרשיע עובד שבתחילה היה אמור לסייע בהרשעת בעלי חברות האנרגיה, אך חזר בו

עו"ד אנדריי ורשצ'גיןפורסם: 21.09.15 , 08:19

כמעט עשור אחרי, פרשת מהילת הדלק הגדולה מ-2006 עדיין נידונה בבתי משפט: בית משפט השלום ברמלה הרשיע לאחרונה את מוחמד חמאד, שהתחיל כעד מדינה נגד בעלי חברות האנרגיה, אך בשלב מסוים חזר בו ושינה את גרסתו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הפרשה נחשפה ב-2006 ובמסגרתה הואשמו בעלי חברות אנרגיה - בהם האחים רפי ובועז סיטבון - במהילת דלק, כיול משאבות, הלבנת הון ומתן שוחד. הפרשה כללה 11 נאשמים ו-85 עדים. בהודעותיו במשטרה, לאחר חתימת הסכם עד המדינה, הפליל חמאד את יוסי סיטבון בנוגע לשתי חשבוניות פיקטיביות.

הונאה

הטעיית הציבור ב-2 תחנות תדלוק בצפון הארץ

עו"ד ארז הרכבי

בעלי תחנות פרטיות בכפר יאסיף ובכפר אכסאל השתמשו בסמליה של חברת "דלק" אף שאין להן קשר אליה. הם ישלמו על כך פיצוי של 200 אלף שקל

הטעיית הציבור ב-2 תחנות תדלוק בצפון הארץ

לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט המחוזי סיפר שמצא במשאית שלו מסמכים שמעידים על כך שאותן חשבוניות ניתנו בתמורה לסחורה שסופקה בפועל, וטען שבאותה תקופה היה "בלגן גדול". הוא הוסיף שלא העביר את המסמכים לחוקרים כיוון שלטענתו הם התגלו לאחר ש"נגמרה הפרשה".

בעקבות שינויים אלה החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לבטל את הסכם עד המדינה והגישה נגד חמאד כתב אישום שייחס לו שורה של עבירות מס שבהן הודה בחקירותיו במשטרה. הנאשם לא הכחיש אבל עתר לביטול כתב האישום בטענת "הגנה מן הצדק". לטענתו, הוא לא הפר את ההסכם, שכן השוני בדבריו נוגע לפרטים נלווים, שקשה לדייק לגביהם כשמדובר בפרשה כה מורכבת ורבת פרטים, מבלי שניתנה לו האפשרות לרענן את זכרונו.

בנוסף הוא טען שהפרקליט שטיפל בתיק התעמר בו ללא סיבה ואף סירב לאפשר לו לעיין בהודעותיו טרם העדות.

המדינה טענה מנגד שהתחשבות בטענות הנאשם תעביר מסר בעייתי, שכן עבריינים שחותמים על הסכם עד מדינה יחשבו שמותר להם לשתף פעולה רק באופן מוגבל ולזמן מוגבל.

ניסה להתחמק

בהכרעת הדין קבע סגן הנשיאה, השופט ד"ר עמי קובו, שהנאשם הפר את הסכם עד המדינה: "במהלך עדותו בבית משפט זה התקבל הרושם כי הנאשם ניסה להתחמק שוב ושוב מלתת תשובות ברורות ומלהסביר את השינויים בגרסתו". השופט התרשם שמדובר בסתירה ברורה וחד משמעית, ששומטת את הקרקע תחת גרסתו של הנאשם.

ניסיונותיו של חמאד להסביר כיצד אותן חשבוניות פתאום הפכו לגיטימיות, והעובדה שלא מסר את המסמכים שלכאורה היו מזכים את סיטבון (בעניין הזה) בזמן אמת, לא שכנעו את השופט.

הכרעת הדין סקרה שורה של שינויים נוספים בגרסת הנאשם, והשופט קבע שכל אחד מהם אינו יורד לשורש העניין ולכן אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם, אך מכלול הסתירות, ובמיוחד הסתירה המהותית בנוגע לחשבוניות, גרמה לו להכריע שהנאשם הפר את ההסכם.

בסיכומו של דבר דחה השופט קובו את טענות הנאשם והרשיע אותו. השופט הוסיף שגם אם הנאשם הפר את ההסכם רק באופן חלקי, אדם שחותם על הסכם עד מדינה אינו רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו. עם זאת, השופט הבהיר כי בשלב גזר הדין הוא יתחשב באופן ההפרה וגודלה, וכן בשיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החוק בחקירותיו.