בג"ץ דחה משת"פ פלסטיני שביקש אזרחות

תושב השטחים, שבמשך שנים העביר ידיעות למשטרת ישראל, נאסר על ידי הרשות ולדבריו עונה בכלא. בקשתו נדחתה כי לא הוכיח שנשקפת סכנה לחייו

עו"ד ורד שדותפורסם: 22.11.15 , 08:25

בג"ץ דחה לאחרונה בקשה לקבלת אזרחות שהגיש משתף פעולה פלסטיני שהעביר במשך שנים ידיעות למשטרת ישראל, עד שנאסר ולדבריו עונה בכלא הרשות. השופטים קבעו שהוא לא הוכיח שנשקפת סכנה לחייו מעבר לקו הירוק.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החל משנת 2000 שיתף העותר פעולה עם משטרת ישראל במשך כשמונה שנים, שבהן מסר לה עשרות ידיעות על פעילויות פליליות. לדבריו, בעקבות פעולותיו הוא נעצר על ידי הרשות הפלסטינית ועבר עינויים קשים. ב-2012 השתחרר ממאסרו, ומכיוון שהאמין שחייו בסכנה בשטחי הרשות, הוא נמלט לישראל ופנה בבקשה לקבל היתר שהייה בארץ מהמנהלה הביטחונית לסיוע – יחידה בשירות הביטחון הכללי המטפלת בשיקום סייענים של זרועות הביטחון.

שיעור אזרחות

פלסטיני התחתן עם ירדנית – התושבות נשללה

עו"ד יזהר גביש

המדינה ביטלה לתושב מזרח י-ם את המעמד שקיבל בהליך איחוד משפחות. הסיבה: הוא לא עדכן שהוא עומד להינשא. ביהמ"ש הפך את ההחלטה

פלסטיני התחתן עם ירדנית – התושבות נשללה

המנהלת דחתה את בקשתו לאחר שהגיעה למסקנה שתרומתו המודיעינית אינה מצדיקה את שיקומו במסגרתה. בעקבות זאת הוא פנה ב-2013 לבית המשפט העליון, וביקש היתר שהייה מהוועדה לטיפול במאוימים – ועדה מייעצת שתפקידה הוא להחליט אם יש סכנת חיים למשתפי פעולה שלא הוכרו כ"סייענים מוכרים".

הוא קיבל היתר שהייה זמני לארבעה חודשים, אולם הוועדה שבדקה את טיעוניו החליטה לדחות את בקשתו מהטעם שלא נמצאה סכנה לחייו אם יחזור לשטחי הרשות, מה גם שמדובר באדם בעל עבר פלילי שהורשע בפריצות לכלי רכב.

הוא לא ויתר, וב-2014 שוב עתר לבג"ץ בבקשה שתונפק לו אזרחות ישראלית או היתר שהייה קבוע עד שהסכנה מעל ראשו תחלוף. בנוסף ביקש אישורי ביקור לאשתו וילדיו, וכן אישור עבודה ואפשרות להצטרף למערכת ביטוח הבריאות בישראל.

המדינה טענה מנגד כי העותר לא הוכיח שחייו בסכנה, והצביעה על ביקוריו התדירים באזור יהודה ושומרון. בתגובה טען העותר שמדובר בביקורים שנערכו בזהירות בשעות לילה מאוחרות.

לדברי המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין, החלטת מנהלת הסיוע שלא להכיר בעותר כסייען לצורך שיקום לא לקתה בחוסר סבירות. השופט הוסיף שגם החלטת הוועדה לטיפול במאוימים לא חרגה משיקול הדעת הרחב המוקנה לה.

מכאן, הבהיר השופט שהעותר לא הוכיח שנשקפת לו סכנת חיים באופן סביר, מה גם שעם כל הכבוד לרצונו המובן והטבעי לבקר את משפחתו – כניסותיו התכופות לאזור הרשות לא סייעו להוכחת הטענה. השופטים חנן מלצר ומני מזוז הסכימו עם פסק דינו של השופט רובינשטיין.

לפיכך, בסיכומו של דבר השופטים דחו את העתירה וקבעו כי צו הביניים המונע את הרחקתו מישראל יתבטל תוך 45 יום, כדי לאפשר לו זמן להתארגנות לפני יציאתו.