דייג התחשמל ומת - משפחתו תקבל 3 מיליון ש'

האסון התרחש בבריכת הדגים במחניים. אף שביהמ"ש קבע שלמנוח הייתה אחריות לאירוע, חויבו הקיבוץ ומפעיל הבריכה לפצות את אשתו ובנותיו

עו"ד דניאל אדזיאשויליפורסם: 12.12.15 , 07:48

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה משפחתו של צעיר שהתחשמל למוות בזמן דיג בבריכת דגים שפעלה ללא רישיון בקיבוץ מחניים לפני כשש שנים. אף שהשופטת הטילה מחצית מהאחריות לאסון על המנוח עצמו, היא קבעה לקיבוץ ולמפעיל לשלם לאשתו ולבנותיו כשלושה מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש ב-2009: המנוח, אז בן 33, יצא לדייג יחד עם חבר בבריכת הדגים בקיבוץ מחניים שבצפון. בשלב מסוים הוא הניף חכה שפגעה בחוטי חשמל מתוחים מעל לבריכה והתחשמל למוות. כעבור כשנתיים הגישו אלמנתו ושלוש בנותיו תביעה נגד מנהל מקרקעי ישראל, המועצה האזורית הגליל עליון, חברת החשמל, קיבוץ מחניים, וכן נגד עזבונו של מפעיל הבריכה, שהלך לעולמו כמה חודשים לאחר התאונה.

תביעה

נער התחשמל בחצר בניין. הפיצוי: 260 אלף ש'

מערכת PsakDin

ידו של בן 17 השחירה בעקבות תקלה בלוח חשמל בבניין משותף. שופט קבע שהאחריות מתחלקת בין העירייה, חברת החשמל ונציגות הבניין

נער התחשמל בחצר בניין. הפיצוי: 260 אלף ש'

בתביעה הן טענו כי המדינה, בעלת המקרקעין, התרשלה כאשר לא פיקחה על השטח שהעבירה לקיבוץ. מלבדה, טענו, אשמות גם המועצה האזורית שלא מנעה את פעילות הבריכה אף שלא היה לה רישיון, וחברת החשמל שהתקינה את הכבלים מעל לבריכה.

בנוסף טענו התובעות שהקיבוץ התרשל כאשר אפשר למפעיל הבריכה לערוך בה שימוש פרטי, ואילו דווקא למפעיל הבריכה הן ייחסו אחריות זניחה ביותר. לשיטתן, הוא אמנם פעל מתוך בצע כסף, והתרשל בכך שפעל ללא רישיון עסק, אלא שהוא עשה זאת תחת "עיניהן הפקוחות" של כל הנתבעים, שהיו אמורים לפקח על הנעשה.

ביטוח לאומי הצטרף לתביעה בבקשה להחזר של כ-700 אלף ששילם כדמי תגמולים לתובעות.

כל הנתבעות דחו את ההאשמות נגדן. המדינה טענה שלא ניתן לצפות ממנה לפקח על כל קרקע שהחכירה. המועצה האזורית טענה שלא סביר להטיל עליה אחריות על תאונה שהתרחשה בעסק שפעל במשך זמן קצר בלבד וכלל לא הגיש בקשה לרישיון. חברת החשמל טענה כי התקינה את כבלי החשמל בהתאם לנוהלי הבטיחות, והקיבוץ טען שהאשם הוא המנוח, שהיה דייג ותיק ומנוסה, ובכל זאת התיישב מתחת לחוטי החשמל, והשתמש בחכה ארוכה העשויה מחומר מוליך.

בנוסף האשים הקיבוץ את מפעיל הבריכה, שבמקום להשתמש בה לגידול דגים, ניהל אותה כעסק לדייג. יורשיו של המפעיל סיפרו כי כלל לא הוכח שהפעלת העסק הצריכה רישיון, והגישו הודעת צד שלישי נגד המבטחת של הקיבוץ, "ביטוח חקלאי".

השופטת אסתר הלמן פטרה את המדינה, המועצה האזורית וחברת החשמל מאחריות לטרגדיה, והטילה אותה על הקיבוץ, על מפעיל הבריכה ועל המנוח עצמו. היא קבעה שהקיבוץ התרשל כשלא בדק שבבריכה מקפידים על תנאי בטיחות הולמים. לדבריה, אחריותו של מפעיל הבריכה שפעל ללא רישיון היא הגבוהה ביותר, מהטעם שיצר מצג שווא כי מדובר באתר דיג מוסדר.

למנוח עצמו החליטה השופטת לייחס 50% אחריות לתאונה, לאחר שקיבלה את הטענה כי נהג ברשלנות במידה גבוהה מאוד כאשר הניף חכה ארוכה מתחת לחוטי חשמל גלויים.

לאחר ניכוי האשם התורם העמידה השופטת את סכום הפיצוי למשפחה על 3,059,275 שקל עבור אובדן שכר, הפסד שירותי אב וכאב וסבל. הקיבוץ יישא ב-30% מהפיצוי ואילו מפעיל הבריכה ב-70% הנותרים.