בגלל הרטיבות: דיירי בניין יקבלו כחצי מיליון ש'

בבית מגורים שבנתה חברת "קריכלי" בהוד השרון התגלו ליקויי איטום, אינסטלציה ועוד. החברה טענה להתיישנות, אבל ביהמ"ש חייב אותה לשלם

מערכת PsakDinפורסם: 13.12.15 , 19:35

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הבנייה "קריכלי" לשלם כ-530 אלף שקל לדיירי בניין שבנתה בהוד השרון בשל שורת ליקויים. החברה טענה שהתביעה התיישנה כיוון שעברו יותר משבע שנים ממסירת הבניין, אבל השופט ישי קורן לא השתכנע והכריע לטובת הדיירים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה שהגישה ב-2010 נציגות בית משותף ברחוב בן צבי 6 בעיר צוין שהמבנה הוקם על יסוד "הסכם קומבינציה" שבמסגרתו בנתה החברה 73 יחידות דיור ומכרה אותן לדיירים. באמצעות עורכי הדין אמיר אלטשולר וסטיב גרוס נטען שאריחים פנימיים בבניין החלו ליפול ועל כן מסכנים את דיירי הבניין ואורחיו. כמו כן נטען לליקויים אחרים בתחומים רבים כגון שלד בנייה, איטום ורטיבות, אינסטלציה וניקוז, קרמיקה, צבע ועוד.

ניקוז

תביעה: קנינו דירה עם רטיבות ב-8 מיליון שקל

עו"ד גרגורי קורזינר

בני זוג שעלו מאנגליה רכשו דירת פאר בהרצליה פיתוח, וגילו שהחול מתחת לריצוף ספוג מים. הם תבעו פיצוי של מיליון שקל. מה חשב על כך השופט?

תביעה: קנינו דירה עם רטיבות ב-8 מיליון שקל

לדברי נציגות הבניין, קריכלי הפרה את התחייבותה לבנות את הבניין מחומרים באיכות טובה, וכן הפרה חובות המוטלות עליה על פי חוק המכר (דירות) ועל פי חוק התכנון והבנייה.

מנגד עתרה קריכלי, שיוצגה על ידי עו"ד יגאל אלון, לסילוק התביעה על הסף מכוח טענת התיישנות, היות שהבנייה הסתיימה ב-2003 – יותר משבע שנים לפני הגשת התביעה. בנוסף היא טענה ל"היעדר יריבות", מאחר שלשיטתה הנציגות אינה מוסמכת לתבוע אותה בגין ליקויים ברכוש המשותף, אלא רק הדיירים עצמם.

בנוסף ציינה החברה שבעלי הדירות הפרו את התחייבותם החוזית, כשלדבריה מנעו ממנה לבצע תיקון של הליקויים.

השופט ישי קורן קבע כי לא חלה התיישנות בנסיבות תיק זה, והבהיר כי נתבע המבקש להתגונן בטענת התיישנות צריך לעשות זאת באופן מלא ומפורט. הנתבעת הציגה רק דו"ח מסירה של הבניין לוועד הבית מ-2003, אך לא התייחסה להיבטים כמו למשל ליקויים גלויים לעומת ליקויים נסתרים (המתגלים רק בשלב מאוחר יותר), ולא פירטה את רשימת הליקויים שדינם התיישנות.

לטעמו, רק אחרי מסירת כל הדירות לרוכשים, יחד עם הרכוש המשותף, ניתן להתחיל לספור את תקופת ההתיישנות. במקרה הזה, תעודת הגמר של הבניין נחתמה רק בינואר 2004, כך שאי אפשר לטעון שתקופת ההתיישנות החלה ב-2003.

"רכוש משותף בהיקף כה נרחב מצריך בדיקה יסודית ומקיפה של בעל מקצוע כדי להצדיק טענת התיישנות, ואין להסתפק בדו"ח מסירה לקוני שיחייב את כל דיירי הבית המשותף", כתב בפסק הדין.

כמו כן דחה השופט את טענת קריכלי לעניין "היעדר יריבות", והבהיר כי מרגע שהנציגות קיבלה ייפויי כוח ממרבית בעלי הדירות בבניין, היא רשאית לתבוע בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף.

נקבע כי בעלי הדירות לא הפרו כל התחייבות חוזית כלפי קריכלי, מאחר שהראיות שהוצגו לימדו שבעלי הדירות נתנו לקריכלי כמה הזדמנויות לתקן את הליקויים בבניין, בעוד שהנתבעת היא זאת שעד היום לא הודיעה על נכונותה לבצע את התיקונים.

בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את רוב תביעתה של הנציגות וקבע שקריכלי תשלם לה פיצוי בסך כ-530 אלף שקל עבור ליקויי הבנייה ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.