המדינה נגד נכה צה"ל והתותבת הממוחשבת
קטוע רגל ממלחמת יום כיפור נחשף בארה"ב לטכנולוגיה חדשה שהקלה עליו, אבל משרד הביטחון סירב לממן את רכישתה. מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד קיבל לאחרונה עתירה שהגיש נכה צה"ל קטוע רגל, וחייב את משרד הביטחון
לממן את עלותה של רגל תותבת מיוחדת שאליה התוודע בעת שהותו בארה"ב. חרף התנגדות המשרד, שטרם אישר את הטכנולוגיה החדשה, קבע ביהמ"ש שיש לנצל את שהותו של העותר בארה"ב כדי לרכוש את התותבת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נכנסה להיריון מיריב עסקי – ופוטרה מעבודתה
- העליון: "אי אפשר להעניק מתנה אחרי המוות"
- שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"
- אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה
לעותר נכות בשיעור של 100%. במהלך מלחמת יום כיפור הוא נפגע בשתי רגליו והרופאים נאלצו לקטוע את השמאלית מעל הברך. לאורך השנים הותאמו לו תותבות שונות, כשהאחרונה הייתה ברך ממוחשבת עם מוט חיבור וכף רגל מכאנית.
תביעה
חייל שרגליו נקטעו נלחם להחזר הוצאות טיפול
עו"ד יואב צח-וכס
במהלך אימון בגולני נקטעו שתי רגליו של לוחם, ואחרי עשור של ניסיונות הוא מצא תותבות מתאימות בניו יורק. אבל אגף השיקום סירב לממן זאת
את העתירה הוא הגיש כששהה בארה"ב לצורך התקנת בית גדם בעייתי והחלפת כף רגל שתקופת האחריות שלה הסתיימה. הוא נחשף שם לתותבת חדישה, בעלת טכנולוגיה מתקדמת, העשויה מקשה אחת – ברך וכף רגל – שמערכת ממוחשבת מפעילה את שני חלקיה בהתאמה. התותבת מיוצרת על ידי חברת OSSUR, המייצרת את הברך הנוכחית של העותר, ושמשרד הביטחון רוכש ממנה אביזרים שונים לשימוש נכי צה"ל.
התותבת הושאלה לעותר לניסיון, וכעבור כמה ימים הוא הרגיש הקלה בעומס של הרגל השנייה. לתחושתו השימוש שיפר את יציבתו והליכתו ביחס לתותבות האחרות שהשתמש בהן לפני כן. בשל כך, ותוך שהותו בארה"ב, הוא ביקש מאגף השיקום שיאשר לו לקבל אותה במקום התותבת השנייה.
אולם בקשתו נדחתה משום שהתותבת החדשנית עדיין לא נבדקה על ידי גוף מקצועי מוסמך, ולפני כשלושה חודשים הוא פנה לעזרת בית המשפט. בעתירתו הוא טען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות ושמוטלת על האגף חובה לאשר טכנולוגיות חדשות המיטיבות עם נכים ומשפרות את איכות חייהם.
אגף השיקום טען מנגד כי מדובר בסוגיה מקצועית, שבית המשפט לא אמור להתערב בה. לטענתו, על העותר להתאזר בסבלנות, ולהמתין עוד כחצי שנה עד שהצוות המקצועי שבוחן כיום את הטכנולוגיה המדוברת יחליט האם להכניס את התותבת לשימוש. עוד נטען, כי לא ניתן לאשר הוצאה שאינה מצויה במחירון של משרד הביטחון.
סגנית הנשיא השופטת ורדה מרוז קיבלה את העתירה. השיקולים שעמדו בפניה הם נכותו הקשה של העותר וטענתו שלפיה התותבת החדישה גרמה לו להקלה משמעותית. לדעתה, הזמן שאגף השיקום מבקש לבחון את התותבת הוא בלתי סביר.
השופטת גם הבינה ללב העותר, שציין כי אם לא ינצל את שהותו בארה"ב להחלפת התותבת, ההזדמנות תחמוק מידיו בשנים הקרובות – מצב המותיר לאגף השיקום שליטה מוחלטת על איכות חייו, ואיכות חייהם של כלל נכי צה"ל.
לפיכך סברה השופטת מרוז כי רכישת התותבת המתאימה לצורכי העותר היא ההחלטה הנכונה, גם אם הדבר יוביל לכך שאגף השיקום יצטרך לרכוש תותבות זהות לכלל נכי צה"ל. היא הורתה למשרד הביטחון לשאת בהוצאות רכישת התותבת והתקנתה, ולשלם לעותר שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרים: עו"ד ארז יער
- ב"כ המשיבים: עו"ד יהודית פוקס
- עו"ד יצחק אברהם עוסק בייצוג נכי צה"ל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
