שותים ציוד: כך הפך הצבא למנגנון גיוס תרומות אסורות
אפודי מגן, פנסי יראור, ביגוד וחבילות שי בשווי של עשרות אלפי דולרים מגיעים לקצינים ולחיילים ללא פיקוח ובקרה של צה"ל. לפי מבקר המדינה שפירא, התרומות האסורות "עלולות לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו". הרמטכ"ל: רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא-מוסדיות
עוד בדו"ח המבקר
ליקויים חמורים בעריכת תחקירים בצה"ל
בנייה לא חוקית ביו"ש: אין פיקוח, אין אכיפה
המבקר מצא כמה מקרים, שאירעו בשנים 2014-2012, שבהם חיילים, חיילים לשעבר, קרובי משפחה של חיילים בשירות פעיל וגורמים פרטיים גייסו תרומות עבור יחידות מסוימות באמצעות האינטרנט, ובין היתר באמצעות שימוש בשיטת "מימון המונים".
מבקר המדינה כתב כי לפי פרסומים באינטרנט, גורמים אלה גייסו סכומים ניכרים, לעתים עשרות אלפי דולרים, אשר נועדו בין היתר לרכישת אמצעי לחימה, כדוגמת אפודי מגן, יראורים וביגוד. הכספים והציוד שגויסו במקרים אלה, כתב המבקר, הועברו ישירות לחיילים שלא באמצעות האגודה למען החייל או קרן לב"י, כפי שמחייבות פקודות צה"ל והוראותיו. לדברי המבקר, תופעה זו החריפה במהלך מבצע "צוק איתן". עוד עלה בביקורת כי בחלק מהיחידות בצה"ל הוקמו קבוצות של הורי חיילים שפועלות, בין היתר, לגיוס כספים עבור היחידות שבהן משרתים ילדיהם.
בעניין זה העיר מבקר המדינה כי בשיטות התרמה אלה נרכשו עבור החיילים פריטים שהוראות אגף כוח האדם בצה"ל אוסרות את רכישתם בכספי תרומות. בנוסף, אין באפשרות צה"ל לקיים פיקוח ובקרה על השימוש הנעשה בתרומות אלו ואין יכולת להבטיח שכל הכספים שגויסו עבור יחידות אלה אכן הועברו אליהן. המבקר כתב: "יש לראות בחומרה תופעות כאלו שעלולות לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו ואף לעורר לחצים בלתי ראויים כלפי הורי החיילים וקרוביהם למתן תרומות, מה עוד שציוד לחימה ופריטים הנדרשים לפעילות ליבה של הצבא אמורים להיות מסופקים על-ידי צה"ל בעצמו".
ואלה לא התרומות היחידות שמגיעות בדרכים לא מפוקחות. המבקר כתב כי בוגרי יחידות קרביות בצה"ל הקימו עמותות שנועדו, בין היתר, לתמוך כספית באותן יחידות שבהן שירתו בעבר. בנוסף לכך קיימות עמותות נוספות שמטרתן גיוס תרומות לחיילי צה"ל. בביקורת עלה כי יחידות צה"ל מקיימות קשר ישיר עם עמותות כאלה לצורך קבלת תרומות, וזאת בניגוד לפקודה האוסרת מגע ישיר בין חיילי צה"ל לבין תורמים. גם תופעה זו התגברה משמעותית בעת קיום אירועי לחימה דוגמת מבצע "עמוד ענן" בשנת 2012 ומבצע "צוק איתן" בשנת 2014.
כך לדוגמה, במהלך מבצע "צוק איתן" תרם ארגון "רוטרי" ביבנה חבילות שי אישיות ללוחמי חטיבת גבעתי. במפגש שערכו אנשי ארגון "רוטרי" עם אנשי החטיבה עלה הצורך של חיילי החטיבה באפודי מגן "מודולריים וקלי משקל". לשם כך פתח המועדון במסע התרמה בארץ ובחו"ל. גזבר המועדון מסר לצוות הביקורת בתחילת ינואר 2015 קבלות על רכישת 161 אפודי מגן, שהועברו לדבריו לחטיבת גבעתי.
בהמשך הדו"ח כתב המבקר כי במהלך מבצע "צוק איתן" אירעו מקרים רבים שבהם מפקדים וחיילים בצה"ל גייסו תרומות לטובת יחידותיהם מגורמים אזרחיים. בנוסף לזאת, חיילים באתרי הכינוס של צה"ל קיבלו תרומות של ציוד מסוגים שונים ישירות מאזרחים, דבר המנוגד לפקודות צה"ל. יתר על כן, העברת התרומות נעשתה סמוך לאזורי לחימה, ובלי שהייתה לאזרחים הגנה הולמת מפני האיום שהיה קיים באותם שטחים.
"דחייה משמעותית ביישום המלצות"
וזה לא הכול. המבקר התייחס לדו"ח קודם בנוגע לפעילות האגודה למען החייל. המבקר כתב כי רק ביולי האחרון, כארבע שנים לאחר פרסום המלצות ועד ציבורית, יישם משרד הביטחון את ההמלצות העיקריות בדבר הקמת ארגון חדש שתחת ניהולו יפעלו שני גופים נפרדים לטיפול בתרומות עבור חיילי צה"ל – גוף אחד שיעסוק בגיוס תרומות וגוף שני – תפעולי – שיעסוק במימוש התרומות ובהפעלת בתי הנופש ובתי החייל. המבקר העיר כי "עיכוב זה הביא לדחייה משמעותית ביישום המלצות הוועדה הציבורית, שנועדו לטפל בנושא חוסר יעילותו של מערך ההתרמה עבור צה"ל והנזקים הנגרמים למערך זה, וכתוצאה מכך גרם להימשכות הנזקים".עוד כתב המבקר כי הפקודות והנהלים בצה"ל חסרים בהיבטים שונים של נושא התרומות. מצב זה עלול, לדבריו, להביא לאי-ודאות בקרב הגורמים העוסקים בגיוס תרומות בנוגע להתנהלות הנדרשת מהם, ולהקשות על גיוס התרומות ועל חלוקתן המיטבית בין יחידות צה"ל.
המבקר כתב עוד כי צה"ל מימן מכספי תרומות הקמת פרויקטים ורכישת פריטי ציוד בתחום הרפואה, שנועדו להצלת חיים ולטיפול בנפגעים, אף שלפי הוראות אגף כוח אדם, התרומות שצה"ל מקבל עבור חייליו נועדו לרווחת החייל ולא למימון אמצעים הדרושים לצה"ל לצורך פעילותו השוטפת.
כמו כן, זה שנים רבות מפעיל חיל החינוך מכספי תרומות לחיילים העומדים לפני שחרורם מצה"ל סדנאות שעלותן נאמדת במיליוני שקלים. חלק מכספי תרומות אלו לא אושרו על ידי המִנהלת, והועברו על ידי התורמים ישירות לגופים המקצועיים שקיימו את הסדנאות, שלא באמצעות האגודה למען החייל או לב"י, וזאת בניגוד לפקודות צה"ל והוראותיו.
המבקר מצא עוד כי גורמים שונים בצה"ל מקיימים זה שנים קשר ישיר עם ארגון הידידים בארה"ב, תוך שהם מפרים את פקודות צה"ל והוראותיו, האוסרות על קיום קשר ישיר בין חיילים לתורמים, ופועלים בניגוד לחוות דעת משנת 2010 של הפרקליט הצבאי הראשי בעניין זה.
תגובת דובר צה"ל:
צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית.
באוגוסט 2015, כחלק מהפקת הלקחים מדו"חות ביקורת קודמים והבנה כי דרוש גוף אחוד שמאגד את נושא התרומות תחתיו, הוקם באגף כוח האדם ענף התרומות והרווחה אשר אמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכל יחידות צה"ל. בימים אלו מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסדרת פקודות הצבא בנושא תרומות, ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו כמה איגרות בנושא וכן התקיים כנס צה"לי בהשתתפות נציגי השלישות באגפים ובזרועות שבו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי הצבא לתורמים.
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ציין במספר רב של דיונים כי הוא "רואה בחומרה את תופעת התרומות הלא מוסדיות הקיימת בצה"ל". במסגרת זו סיכם מספר מנגנוני פעולה לצמצום תופעה זו ולאכיפת האיסור לתרומות מסוג זה. עוד ציין בכמה הזדמנויות כי הוא רואה צורך במיקוד התרומות בצה"ל לחיזוק חיילי החובה והשתלבותם בצה"ל, רווחתם והוקרה לאחר שחרורם (מקצוע או תואר לכל חייל שהשלים את שירותו).
באשר למקרים המוצגים בדו"ח, כדוגמאות להתנהלות של יחידות שקיבלו תרומות באופן שאינו תקין, נציין כי כל המקרים נבדקו. אם נמצאו ליקויים, הם תוקנו ובמידת הצורך ננקטו צעדים משמעותיים נגד הנוגעים בדבר. הנושא עלה בכמה דיונים ובכמה פורומי מטכ"ל, וצה"ל פועל באופן רציף להתמודדות עם תופעה זו.
תגובת משרד הביטחון:
משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הוועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות.
החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה - גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, על-פי הנחיות וסדרי עדיפויות שייקבעו על-ידי צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל וקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה.
כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה.
תגובת האגודה למען החייל וקרן לב"י:
במרס 2015 נחתם הסכם בין האגודה למען החייל, קרן לב"י ומשרד הביטחון. השינוי הארגוני שאיחד בין האגודה ללב"י פתר, למעשה, את הליקויים שהועלו בדו"ח- רובם ככולם. האגודה למען החייל וקרן לב"י עובדות כגוף אחד בראשות ועד מנהל ויו"ר אחד, כדי לייעל ולרכז את נושא גיוס התרומות ומימושן לרווחת החיילים.
על פי ההסכם, כל הוצאות המנהליות והוצאות ההנהלה ממומנות מזה כתשעה חודשים ע"י משרד הביטחון, כך ש-100% מכל תרומה מגיעים לייעודם - לרווחת החיילים. ביטלנו את מרכז ההתרמה הטלפוני, אשר מימונו נעשה ע"י חלק ניכר מהתרומות. אנו פועלים בשקיפות מלאה כלפי הציבור, התורמים, צה"ל ומשרד הביטחון, והכל פתוח לביקורת ציבורית.
לפנייה לכתב/ת 
