כך ישפיע עיכוב מתווה הגז על כלכלת ישראל
החלטת בג"ץ דוחה את מתווה הגז במתכונתו הנוכחית. מומחים סבורים כי להחלטה השלכות קשות על הנראות של ישראל כמדינה שקשה לעשות איתה עסקים וכן על שיפור התשתיות והיכולת להוריד מסים. מנגד, אחרים סבורים כי בג"ץ דווקא ריסן את מונופול הגז והפך את הממשלה ללא לחיצה. מה תהיה ההשפעה על המשקיעים?
דרמה בבג"ץ: השופטים ביטלו את מתווה הגז
שותפויות לוויתן: קוראים לממשלה לייצר יציבות
ההשלכות הכלכליות תלויות בתרחישים השונים שאליהן תוביל התנהלות הממשלה בעקבות פסק הדין. לדברי פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב ומומחה לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, תרחיש אחד הוא שהפלונטר ייפתר, "הרי בג"ץ לא התלונן על המתווה בכללותו, אלא על נקודה משפטית מאוד ספציפית בעניין סעיף היציבות לעשר שנים. לכן אפשרות אחת היא שבאמצעות חקיקה פותרים את הבעיה ואז כל מה שיקרה הוא דחייה. דחייה היא לא מצב נוראי כל כך – ממילא לא מתכוונים מחר להוציא את הגז מהקרקע. לכן, אם התרחיש הזה יתממש, ההשלכות לא יהיו מאוד גדולות, כבר היו דחיות, ולפי התרחיש המצב פתיר".
אופציה נוספת, לפי וייס, היא שנובל אנרג'י תוותר על דרישתה ליציבות רגולטורית. "עם ביטול דרישה כזו אפשר להמשיך הלאה וגם אז הנזק לא יהיה גדול מדיי, ואלי אף עדיף מבחינת מדינת ישראל", הוא אומר, "הממשלות הבאות יוכלו, אם צריך, לעשות את השינויים שכרגע לא רוצים לעשות, וזה משאיר יותר אופציות אם נובל תחליט לוותר".
הנזק הגדול לכלכלת ישראל, לפי וייס, יכול להיגרם מאי פתרונה של הבעיה, כלומר "אם לא ניתן יהיה להעביר את החוק הדרוש ונובל לא תהיה מוכנה לוותר על דרישתה". אז, לדבריו, ייווצר נזק גדול לכלכלה הישראלית. "זה אומר שייתקע פיתוח הגז וכל הרווח שחשבנו שנקבל ממכירת הגז, גם מבחינת האנרגיה למשק וגם מבחינת המיסוי וההכנסות שהיו אמורות להתקבל בממשלה לטיפול בתחומים אחרים – הוא רווח שלא יהיה אם הפלונטר לא ייפתר, וזה נזק משמעותי".
וייס מעדיף שלא להיכנס לעניינים הגיאופוליטיים, אליהם התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו בתצהירו, בנוגע להזדמנויות לקשרים עם מדינות שכנות כמו קפריסין, טורקיה, יוון, מצרים, ומדינות באירופה, במטרה לייצא אליהן גז – אולם הוא מציין שפיתוח הגז היה מאפשר לישראל כלי טוב לסחר בינלאומי ולקשרי חוץ.
בהכנסות המיסוי מהגז ניתן היה להשתמש לפתרון בעיות אחרות. "למשל, תשתיות ועוני", אומר וייס, "ניתן היה להשתמש בזה לרווחת כל תושבי המדינה, זה היה מאפשר הורדת מיסים והגדלת עזרת המדינה. זו מתנה שאפשר להשתמש בה והיא יכולה פשוט ללכת לאיבוד".
"הדחייה פוגעת בחיפושי גז עתידיים"
לירן לובלין, אנליסט אנרגיה של בית ההשקעות IBI, מדבר על הכנסות בגובה של מיליארדי שקלים למשק הישראלי שיידחו עם דחיית מתווה הגז. "גם המדינה וגם משרד האוצר בראייה ארוכת טווח ציפו לקבל הכנסות מפיתוח מאגר לווייתן ומאגר תמר", הוא אומר, "הן מתמלוגי העל והן ממס ששינסקי. אותן הכנסות שהמשק היה אמור לקבל בעוד ארבע-חמש שנים, יידחו בהתאם לדחיית מתווה הגז. ההכנסות האלה היו יכולות להיות מושקעות בחינוך, בתשתיות, בביטחון ובקופת
המדינה לכיסוי הגירעון".
העצירה של מתווה הגז פוגעת, לדעת לובלין, לא רק בפיתוח המאגרים המדוברים, תמר ולווייתן, אלא "גם בתהליכי חיפוש עתידיים של גז במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. אנחנו יודעים שיש גז נוסף וכל עוד אין הסדרה רגולטורית לגבי סקטור הגז, אף אחד פשוט לא ימשיך לחפש פה. ברגע שיסדירו את התחום מחדש, יוכלו להכשיר את הדרך לאקספלורציה".
הנזק ייגרם גם בתחום יחס המדינה למשקיעים. "יש פה אלמנט של נראות של מדינת ישראל כמדינה שקשה לעשות איתה עסקים", אומר לובלין, "במהלך חמש-שש השנים האחרונות הרגולציה התהפכה לרעת היזמים בישראל, וזה לא בהכרח רע לנו כאזרחים, אבל כלפי חוץ זה נראה פחות טוב. הסיפור עם בג"ץ הוא רובד נוסף של איך שאנחנו כמדינה נראים ביחסים הכלכליים שלנו מול יזמים".
פרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית סבור, שבעוד שטרם ידוע מה תהיה תגובת הממשלה לפסיקת בג"ץ – האם הממשלה תמצא דרך לסכל את ההחלטה בדרכים עוקפות או לחילופין תאמץ את רוח ההחלטה – עדיין צפויות למשק הישראלי השלכות חיוביות ממה שקבע בג"ץ. "למעשה, מתווה הגז שהציעה הממשלה נותן חסינות למונופול", הוא אומר, "ועל כך שמדובר במונופול ושהוא מקבל חסינות מסכימים גם המתנגדים וגם התומכים במתווה.
"זה אומר שאם אני מסיר את החסינות מהמונופול, בהנחה שהממשלה תלך כברת דרך מסויימת לכיוון שמכבד את החלטת בג"ץ, מצטמצמת הסכנה שמונופול כזה ישפיע על תהליך של קבלת החלטות. מונופול שפועל בשטח של חסינות הוא גוף כלכלי מאוד מסוכן והביטוי של זה הוא מחירים גבוהים מהרצוי. אחד החששות של הרבה מאוד אנשים בציבור, כולל שלי, הוא הריכוזיות שעלולה להיווצר כתוצאה מאימוץ מתווה הגז במתכונתו הנוכחית. ברגע שמסירים את החסינות הזו ומאפשרים לממשלות הבאות מרחב של התערבות, מה שלא איפשר מתווה הגז הנוכחי, זה אומר שהמונופול יהיה בהכרח הרבה יותר מרוסן, גם במישור הכלכלי וגם במישור הדמוקרטי. לכן ההשלכות של פסיקת בג"ץ הן חיוביות".
בעניין סכנת דחיית פיתוח המאגרים, טוען דהן כי החברות משתמשות בעיכוב כאמצעי לחץ על הממשלה, "אבל על הממשלה לא ניתן עוד ללחוץ כי כבר יש החלטה של בג"ץ, והיא הופכת את הממשלה לבלתי לחיצה. מה שיקבע בסופו של דבר את פיתוחו מאגר לווייתן הוא התשואה הכלכלית הצפוייה לחברות האלה. לפחות כרגע נראה שהן צפויות ליהנות מתשואה נאה. כבר היום הן נהנות מתשואה סופר דופר נאה. אז אם הן יזכו לתשואה נאה מפיתוח המאגר הן יפתחו אותו, ואם לא יזכו לתשואה נאה הם לא יפתחו אותו. לכן אני לא רואה את הנזקים שצפויים חלילה מעיכוב בפיתוח מאגר לווייתן".
דהן מקווה שפסיקת בג"ץ תביא לניהול מדיניות ציבורית ראויה יותר בישראל. "המסר שעולה מהפסיקה הוא שמדיניות ציבורית צריך לנהל בצורה אחרת לחלוטין ממה שנוהל מתווה הגז", הוא אומר, "כי המתווה בעצם עבר כמעט כל תחנה עקומה בדרך לגיבושו, והעובדה שאף אחד, כולל אלה שגיבשו אותו, לא חשב שזה מתווה טוב, מעידה על העקמומיות של כל התחנות הקודמות בהן הוא גובש".
האם פיתוח לוויתן יידחה?
הבעיה הגדולה שמטרידה כעת את המשקיעים היא האם יחול עיכוב בפיתוח מאגר "לוויתן"? ביטול המתווה למעשה דוחה את המועד שתוכנן להפעלת הקידוחים בסוף 2016, כאשר על פי הערכות כרגע המועד היותר רלבנטי הוא אמצע שנת 2017.
בבנק ברקליס קפיטל לא מביעים אופטימיות באשר לאפשרות שפיתוח המאגר הענק יהיה במועד המתוכנן בנסיבות הנוכחיות ללא הבטחת היציבות "שותפויות הגז לא יצליחו להבטיח חוזי ייצוא ללא סעיף היציבות במתווה הגז והעבודה המחודשת סביב סעיף זה עשויה לקחת כמה חודשים", מציינים.
סעיף היציבות הכרחי לצורך השגת חוזי ייצוא שבלעדיהם לא יפותח מאגר "לוויתן". בהתייחסות לטווח הרחוק יותר מציינים בברקליס קפיטל כי שדה לוויתן חשוב מדי עבור ישראל ולכן הסיכוי שהוא לא יפותח הוא נמוך.
בהתייחסות למניות הגז, צופים בבנק ההשקעות הבריטי המשך מגמה שלילית וירידות חדות על רקע האי ודאות. בבנק מאמינים כי הירידות יימשכו עד חתימתם של חוזי ייצוא.
בנסיבות החדשות שנוצרו יווצר קושי בהשגת חוזי ייצוא, ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב ומהמתנגדים הבולטים למתווה הגז העריך כי פיתוח השדה הגדול עדיין רחוק והסיכויים שמאגר לוויתן יפותח בשנים הקרובות הם קלושים. "בשל כך יש לאסור את ייצוא הגז ממאגר תמר, המאגר היחיד המפותח כרגע", מסביר.
"במקום לתקוף את בג"צ על החלטתו ולתאר תסריטי אימה דמיוניים על מה שיקרה אם המתווה לא יאושר, הממשלה צריכה להודות לבג"צ על הושטת הסולם ולרדת מעץ המתווה הגבוה שטיפסה עליו. במקום המתווה הזה צריך להביא את המשק הישראלי למשק מבוסס גז, אפשר לעשות את זה בתקופה קצרה יחסית אם הממשלה תגדיר את זה כפרויקט בעדיפות לאומית. משק מבוסס גז יצרוך גז בהיקף שיצדיק את תמר ויאפשר את פיתוח לוויתן תוך רווחים ראויים ומכובדים לחברות הגז, רווחיות לסקטור היצרני בישראל, הורדת יוקר המחיה ואוויר נקי. אפשר לעשות את הדבר הנכון. בג"צ הגיש את הסולם. קחו אותו ורדו בזהירות", מציין צדוק.
לפנייה לכתב/ת 
