גרושה חיכתה 12 שנה - והפסידה 162 אלף ד'

בהסכם שנחתם בעשור הקודם התחייב גבר להעביר לגרושתו כסף מזומן. היא חיכתה שנים לשווא, וכשפנתה לביהמ"ש הובהר לה: עכשיו מאוחר מדי

עו"ד קובי לויפורסם: 13.04.16 , 22:46

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה אישה שחיכתה 12 שנה לפני שפנתה להוצאה לפועל בדרישה ליישם את הסכם הגירושים מבעלה לשעבר, שהתחייב להעביר לה 162 אלף דולר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בעקבות הגירושים ב-1997 חתמו הבעל והאישה על הסכם חלוקת רכוש, שלפיו הגבר יקבל מגרש בחדרה ואת מניות האישה בחברות שבבעלותם, ואילו היא תקבל זכויות בלעדיות בבית המשותף, וסכום נוסף של 162 אלף דולר. אחותו של הגבר חתמה על ההסכם כערבה. במרס 2000, בעקבות פניית האישה לבית המשפט, נחתם הסכם חדש שהפחית את הסכום לתשלום ל-58 אלף דולר, וקבע כי לאחר שהגבר יעביר את המניות אליו ויסגור את חובות החברות – תוסר הערבות מההסכם הקודם.

דיני משפחה

תביעה: חמותי הבטיחה לי דירה לפני הנישואים

עו"ד ורד לוי

כשהגיעה בעלה לעתיד לבקש את ידה, הובטח לה שתקבל מחצית מהבית שבו יגורו. לימים, כשהזוג התגרש, נדרש בית המשפט לדון בהבטחה

תביעה: חמותי הבטיחה לי דירה לפני הנישואים

12 שנה חלפו, הגבר עבר לגור בחו"ל, אבל הכסף המוזמן לא הועבר וכך גם המניות. בשל כך פנתה האישה להוצאה לפועל וביקשה לחייב את הערבה – גיסתה לשעבר. ביוני 2015 קיבל רשם ההוצאה לפועל את הבקשה וקבע כי ניתן לנקוט הליכים לגבייה.

על החלטה זו ערערה האחות לבית המשפט וטענה שההסכם המאוחר פוטר אותה מערבותה. היא הוסיפה שהאישה הייתה יכולה להעביר בעצמה את המניות מבלי לחכות לאחיה. אבל לא רק שהיא לא עשתה את זה, היא גם לא פנתה אליה כערבה וביקשה ממנה לדאוג לתשלום החוב. משכך, טענה, יש להתייחס להמתנה הארוכה כוויתור על התביעה.

מנגד טענה הגרושה שבעלה לשעבר לא עמד בהתחייבויותיו להעביר את המניות, ולכן ההסכם הישן הוא שתקף, ולפיו גיסתה נדרשת לפרוע את החוב בסך 162 אלף דולר.

"ישנה" ולא פעלה בזמן

סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, קיבל את טענת הגיסה כי בשל ההשתהות הארוכה, נראה שהאישה ויתרה על החוב. קבלת התביעה לאחר 12 שנה תרע את מצב הערבה, קבע, משום שהחוב בינתיים תפח לממדי ענק, ולא ייתכן שהוא ישמש "תוכנית חיסכון" שתמתין לזוכה ותצבור הפרשי הצמדה וריבית.

הוא הסביר שאמנם רשם ההוצאה לפועל פתר זאת בהפחתת סכום החוב וביטול הריבית וההצמדה, אך לדעתו אין זה מספיק. תום הלב מחייב למנוע מלתת סעד לזוכה ש"ישנה על זכותה" ולא נקטה בזמן את ההליכים למימוש פסק הדין בהוצאה לפועל.

יתרה מכך, הוסיף השופט גביזון, צודקת הגיסה שהאישה הייתה צריכה לעדכן אותה שהחוב לא נסגר, וכך ניתן היה להקטין את הנזק ולאפשר את החיוב. העובדה שלא עשתה זאת יצרה מצג שלפיו היא מוותרת על החוב, שגם כך קשה לגבות לאחר 12 שנה ולאור העובדה כי האיש מתגורר בחו"ל.

בשל כך דחה השופט גביזון את הבקשה לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל, ופסק לטובת הגיסה הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.