אחרי 65 שנה: הבת שננטשה דרשה ירושה

בתחילת שנות ה-50 עזב גבר את ילדיו, שגדלו עם סבתם ובשירותי הרווחה. שנים אחרי שהלך לעולמו החליטה בתו להגיש תביעה לבית המשפט

עו"ד דורית אלעדפורסם: 21.04.16 , 22:08

בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה תביעה שהגישה ישראלית לקבל חלק מהירושה של אביה, שנטש אותה בילדותה בפרס לפני יותר מ-60 שנה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, כיום בת 69, היא ילידת פרס שאמה מתה כשהייתה בת ארבע. אביה, שהואשם על ידי המשפחה בהריגתה, נמלט והשאיר את הטיפול בילדה ואחיה לסבתם, שהחליטה להעלותם מפרס לישראל, וכאן מסרה אותם לשירותי הרווחה. כעבור כעשור, ב-1961, הגיע האב לישראל ודרש לקבל את המשמורת על ילדיו, אך הם סירבו לחזור איתו לפרס. לימים נישא האב מחדש, הוליד שני ילדים, עלה לישראל, והלך לעולמו בשנת 1980.

תביעה

מאהבת נגד האלמנה: דרשה חצי מרכוש הבעל

עו"ד אלה שינפלד

אזרחית רומניה שבמשך שנים ניהלה רומן עם ישראלי נשוי תבעה את אלמנתו לאחר מותו. אבל ביהמ"ש דחה אותה וקבע: זה היה רק רומן בר חלוף

מאהבת נגד האלמנה: דרשה חצי מרכוש הבעל

לפני כשנתיים פנתה התובעת לבית המשפט וטענה שגילתה שאלמנתו של אביה הוציאה צו ירושה במרמה, מבלי לדווח על כך שהיו לו ילדים מנישואים קודמים, ולכן דרשה לתקן אותו ולהוסיף אותה כיורשת.

האלמנה טענה שיש לדחות את הבקשה עקב השיהוי הניכר בהגשתה: 18 שנים מאז הוצא וכ-34 שנים מאז מותו של המנוח. כמו כן היא הכחישה שהסתירה את קיומם של המבקשת ואחיה. במהלך הדיון התברר שאחיה של התובעת לא הצטרף לבקשה מכיוון שהתחשב במצוקתה של האלמנה, שסבלה מקשיי עלייה לארץ.

התובעת - שטענה תחילה כי ילדיה הם אלו שגילו את הצו במסגרת עבודת שורשים שהכינו -

שינתה את גרסאותיה כמה פעמים, וסיפרה לבסוף כי איתרה את הצו לאחר בדיקה ממושכת.

"ידעה גם ידעה"

השופט מרדכי (מוטי) לוי הבהיר כי מעמדו של צו ירושה שווה למעמדו של פסק דין, היוצר הכרעה סופית ומחייבת. כדי לתקן אותו יש להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון הוא קיומה של עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט, והשני הוא אם ניתן היה להעלות אותה לדיון, עוד לפני הגשת הבקשה לקבלת הצו.

השופט התרשם כי קיומה של המבקשת ואחיה לא הובאו לידיעתו של בית המשפט במעמד בקשת צו הירושה, ולכן ביקר את התנהלותה של האלמנה, וציין כי אין ספק שהתובעת ואחיה היו זכאים להיכלל בירושת המנוח.

עם זאת, הוא לא התעלם משינוי הגרסאות בעדותה של התובעת, והתרשם שהיא "ידעה גם ידעה" על קיומו של הצו כבר במועד נתינתו. "המבקשת מתרצת את השיהוי בהגשת הבקשה לתיקון צו הירושה בלחץ כלכלי ובעול גידול הילדים. טענה זו תמוהה ובלתי מתקבלת שעה שבתה הקטנה הייתה במועד מתן צו הירושה בת 15", כתב.

לדבריו, המבקשת אף יכולה הייתה להגיש בעצמה בקשה לצו ירושה לאחר מות אביה, אך לא עשתה זאת. לפיכך קבע השופט לוי שהתנהלותה של המבקשת הייתה לא סבירה, והחליט לדחות את בקשתה.