כחצי מיליון ש' לאישה שילדה עובר מת בשיבא

הצוות הרפואי בבית החולים לא הבחין במשך 40 דקות כי הדופק במוניטור הוא של האם ולא של העובר. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות רפואית

עו"ד יעל פלגפורסם: 18.05.16 , 18:45

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי אישה שילדה עובר מת תפוצה בכחצי מיליון שקל בשל רשלנות של הצוות הרפואי בבית החולים שיבא, שלא הבחין כי הדופק במוניטור הוא של האם ולא של העובר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה שהגישה טענה האישה כי ב-2008 הגיעה לבית החולים עם צירים לאחר הריון שהוגדר "בסיכון". היא חוברה למוניטור על ידי אחות שבדיעבד התברר שהייתה בתחילת דרכה. רק לאחר כ-40 דקות הגיעה מיילדת שהבחינה שהדופק המוצג במוניטור הוא של האם. בבדיקת אולטרסאונד נמצא העובר ללא רוח חיים.

תביעה

הניתוח בגב גרם לנכות. הפיצוי: 155 אלף שקל

עו"ד שי פויירינג

בית החולים "אל-מקאסד" במזרח ירושלים השתיל ברגים במיקום שגוי ובאופן קלוקל בגבו של מטופל. בשל כך הוא נאלץ לעבור ניתוח מתקן בארה"ב

הניתוח בגב גרם לנכות. הפיצוי: 155 אלף שקל

לאחר קבלת הידיעה הטרגית ביקשה התובעת ללדת בניתוח קיסרי אך הצוות החליט ליילד אותה בלידה רגילה בכל זאת. הלידה הסתבכה וגרמה לה נזקים פיזיים ונפשיים. לטענת התובעת, החלטת הצוות בהקשר זה הייתה רשלנית ופגעה באוטונומיה שלה כמטופלת.

בית החולים טען מנגד כי האחות הראשונה לא התרשלה בביצוע הניטור שכן לעתים קרובות המוניטור קולט את הדופק של האם ולא את זה של העובר. עוד נטען כי גם אם הייתה רשלנות, אין כל ודאות כי המוות נגרם כתוצאה ממנה, וקרוב לוודאי שהתובעת כבר הגיעה לבית החולים כשהעובר ללא רוח חיים.

בית החולים הוסיף כי גם ההחלטה ליילד בלידה רגילה לא הייתה טעות שכן משקל העובר היה סביר ולא הייתה סיבה רפואית לניתוח קיסרי, שהיה מסכן את התובעת הרבה יותר.

בדיקה פשוטה

השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין ציין כי כאשר יולדת מגיעה לבית החולים כשהיא מצויה בסיכון גבוה, נקודת המוצא של הצוות הרפואי צריכה להיות שקיימת סכנה לעובר. לכן לדבריו, אין זה סביר לחכות לתוצאות המוניטור ורק אז "לגלות" מה שלומו. הוא הוסיף כי בשל המודעות למצב המבלבל של המוניטור, אין סיבה שהאחות לא תוודא שהדופק המנוטר הוא אכן של העובר, וניתן לעשות זאת באמצעות בדיקה פשוטה.

בנסיבות אלה קבע השופט כי בית החולים התרשל בהנחיות שהעביר לאחיות בעניין ניטור היולדות. הוא קבע עוד כי בית החולים לא הוכיח שלא ניתן היה להציל את העובר למרות הניטור הרשלני, ולכן יש לקבוע כי הוא אחראי למותו. לגבי הליך הלידה נקבע שהצוות נהג לפי הפרקטיקה המקובלת ולא היו סיבות מיוחדות לסטות ממנה.

עם זאת, כתב השופט קליין, מנקודת מבטה של התובעת, הסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי היו עדיפים על פני סיכוני לידה רגילה. לדבריו, סביר כי במצב הנפשי שבו הייתה היא ביקשה לסיים את ההליך כמה שיותר מהר. בנסיבות אלה, החלטת בית החולים ליילד אותה בלידה רגילה פגעה באוטונומיה שלה כמטופלת.

בגין הפגיעה באוטונומיה פסק השופט לתובעת פיצוי של 180 אלף שקל ובגין מות העובר 300 אלף שקל. בסך הכול נפסקו לטובת התובעת 480 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום.