נכי צה"ל - כך תערערו על אחוזי נכות שנקבעו
מהבקשה להכרה כנכי צה"ל, דרך הוועדות הרפואיות ועד המאבק מול משרד הביטחון על שיעור אחוזי הנכות. מדריך לאלה שנפגעו או חלו במהלך השירות
(צילום: shutterstock)
מי רשאי לערער על אחוזי הנכות שנקבעו לנכה צה"ל – משרד הביטחון או הנכה עצמו? בפני מי מערערים? באילו מקרים כדאי לערער? ולמה רצוי לשים לב לפני? זהו מדריך לנפגעים בצבא המסביר כיצד לפעול במקרה שזכויותיהם קופחו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נתפס עם חצי קילו קנאביס – וההרשעה בוטלה
- הצהרת שאתה יהודי? שלם מזונות כמו יהודי
- כחצי מיליון ש' לאישה שילדה עובר מת בשיבא
- מטופל תקף אח בביה"ח. הפיצוי: 105 אלף ש'
כדי להתחיל בתהליך להכרה כנכה צה"ל צריך להגיש תביעה לקצין תגמולים במשרד הביטחון, ובה להסביר כי הנכות נגרמה מחבלה או ממחלה, או שחלה החמרה במצבו הרפואי של התובע.
תביעה
נכה צה"ל נגד משרד הביטחון: 'צלקת מכוערת'
מערכת PsakDin
הוועדה הרפואית קבעה לחייל 5% נכות בלבד בגין צלקת קשה ברגל ימין, מבלי לספק הסברים מפורטים לפי תקנות הנכים. בית המשפט נזף בה על כך
הרופאים שומעים את טענות הנכה, מעיינים במסמכים הרפואיים, שומעים את עורך הדין וטענותיו ועורכים התאמה בין הממצאים הרפואיים לאחוזי הנכות שנקבעו בתקנות.
על פי תקנות הנכות (מבחנים לקביעת נכות), נכה צה"ל שהאחוזים שנקבעו לו אינם מתאימים למצבו הרפואי רשאי להגיש ערעור לוועדה עליונה במשרד הביטחון. הזכות לערער שמורה הן למשרד הביטחון והן לנכה עצמו. כלומר, משרד הביטחון רשאי לערער, למשל במידה שלטעמו אחוזי הנכות גבוהים מדי.
מתי כדאי לערער?
בעיות בפרוטוקול: חברי הוועדה מחויבים לתעד את הדיונים בעניינו של הנכה בפרוטוקול. שימו לב: אם הנכויות שמתוארות בפרוטוקול אינן תואמות את התקנה שקובעת את אחוזי הנכות, זו סיבה טובה להגשת ערעור.
נימוקים חסרים: אם רופאי הוועדה לא נימקו את החלטתם באופן מספק או שנראה כי התעלמו מממצאים רפואיים, או אם הבדיקה שביצעו לא הייתה יסודית – כל אלה הן עילות טובות להגשת הערעור לוועדה עליונה.
אחוזי הנכות לא הולמים את הממצאים: כאשר אחוזי הנכות שנקבעו לנכה צה"ל אינם מתאימים לממצאים הרפואיים בעניינו ונדמה כי הם נמוכים ביחס למצבו, רשאי נכה צה"ל לערער לוועדה עליונה, על מנת שתבדוק שוב את טענותיו.
לא למהר
ואולם, לפני שמגישים כדאי לוודא היטב שהעילות לערעור מנומקות, מפורטות ומבוססות בחוות דעת רפואיות ובמסמכים של מומחים העוסקים בתחום הנכות הספציפי. הטענה "קיבלתי פחות מדי" לא תתקבל אם אינה מעוגנת בראיות כמובן.
על כל פנים, גם אם הוועדה העליונה דחתה את הערעור – זה לא סוף פסוק. כאשר ברור כי הנכה קופח, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שמוסמך להחזיר את הנכה לבדיקה חוזרת בפני הוועדה העליונה או לפסוק לו אחוזי נכות מוגדלים. אולם הניסיון מלמד כי בתי המשפט מעדיפים לא לשנות את אחוזי הנכות אלא להחזיר את הדיון לאנשי המקצוע בוועדה.
כאמור, קצין התגמולים יכול גם הוא לערער על קביעות הוועדה. כמובן שהאינטרס שלו הוא דווקא להקטין את אחוזי הנכות, אך כאן קיימת תופעה מדהימה: מעולם, במשך 39 שנות הניסיון שלי, לא נתקלתי בערעור על ממצאי הוועדות הרפואיות. הדבר מצביע, לשיטתי, על כך שלקצין התגמולים יש שליטה מלאה על החלטות הוועדות הרפואיות הכפופות לו. הרי לא ייתכן כי יהיה שבע רצון מכל החלטה והחלטה לאורך שנים.
דווקא ביטוח לאומי הוא שנוהג לערער על ההחלטות של הוועדות השונות – מה שמעיד על כך ששם הרופאים מחליטים באופן חופשי יותר.
המצב הזה, שקצין התגמולים מעולם אינו מערער ובו בזמן ביטוח לאומי מרבה לערער, מצביע על כך שייתכן שחברי הוועדות במשרד הביטחון קובעים מלכתחילה אחוזי נכות נוחים ומתאימים לקצין התגמולים, ושעדיין אין תמימות דעים בין הרופאים לאחראים בביטוח לאומי.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד יואב צח-וכס
עוסק בייצוג נכי צה"ל
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
