על הסכין: הסכנה המשפטית בניתוח פלסטי
בעבר עולם הפלסטיקה התמקד בניתוחי אף, חזה ושפתיים, אבל התרחבותו לאורך השנים יצרה עולם משפט חדש. מתי מדובר ברשלנות המזכה בפיצוי?
מתיחות פנים, שאיבות שומן, הסרת משקפיים, הסרת שיער בלייזר, טיפולי פילינג ו"איפור קבוע" - אלה הם רק חלק משלל האפשרויות שתחומי הפלסטיקה והקוסמטיקה מציעים בימינו. תחומים אלה עברו התפתחויות לא מבוטלות בעשורים האחרונים, ולמרבה הצער גם גררו כישלונות ובעקבותיהם ופסקי דין של בתי משפט שמכתיבים את הנדרש בעולם בלתי סדור זה. להלן מדריך מקוצר של כמה שאלות מפתח שיסייעו לעשות סדר בבלגן.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- האחים, ירושת הדירות ותרגיל המסים שכשל
- בשביל גט: הוציאה סמסים מהטלפון של בעלה
- חולה אלצהיימר תקף את אשתו – ולא יישפט
- ייצוגית: משקיעי 'ליהמן' יקבלו 5.33 מיליון שקל
- אלו חובות חלות על הרופא בטרם הניתוח?
בהתאם לחוק זכויות החולה, מחויב הרופא להסביר לחולה על הטיפול הרפואי שהוא עומד לעבור, סיכוניו, סיכוייו, תופעות הלוואי שלו והאלטרנטיבות הטיפוליות, על מנת שהטיפול יתבצע כנדרש, קרי לאחר קבלת הסכמה אמיתית, או הסכמה "מדעת" של המטופל.
חוק זכויות החולה שנחקק ב-1996 קובע את חובתו של המטפל לתת בידי המטופל "מידע רפואי" לצורך קבלת הסכמתו. ההגדרה של "מידע רפואי" היא רחבה, ומכילה פרטים רבים שאותם חייב הרופא להסביר, לרבות הסיכונים הסיכויים, הפרוגנוזה, תופעות הלוואי, מהות התהליך שעומד להתבצע, התועלת הצפויה ממנו, היותו של הטיפול חדשני וכיוצא באלה.
- האם יש הבדל בין ניתוח להצלת חיים, שבו ההסברים ניתנים כדי לצאת ידי חובה, בעוד שלכולם ברור כי אין ברירה אלא לבצע את הניתוח, לבין ניתוח קוסמטי?
כן. לפי פסיקת בית המשפט, הקפדה יתירה וחובת גילוי מוגברת תהיה בניתוחים קוסמטיים לעומת ניתוחים מצילי חיים, שבהם ההסבר חשוב, אך ההנחה היא שלא היה מנוס אלא לבצע אותם. בתי המשפט שבו והדגישו בפסקי דין רבים כי בטיפולים קוסמטיים – ובכלל בניתוחים אלקטיביים המתבצעים במגזר הפרטי, שם יש אינטרס לרופא לבצע אותם – חובת הגילוי מוגברת תוך הקפדה יתירה על הסבר מלא ומקיף.
- האם חתימה על טופס הסכמה מונעת את האפשרות להגיש תביעה?
לא בהכרח. בית המשפט יבחן אם לחולה/למטופל ניתנו הסברים נאותים, ואם הנסיבות שבהן הוא הוחתם מלמדות על הסכמתו המודעת לבצע את הניתוח, חרף הסיכונים שלו או סיכויי אי ההצלחה שלו. בפסקי דין רבים, אף שהחולים הוחתמו על טופס הסכמה, בית המשפט קיבל את עמדתם שלפיה הסיכונים לא הוסברו להם בצורה נאותה, והם קיבלו פיצויים בהתאם.
- מתי ייפסק פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת במקרים כאלה?
אם המטופל לא קיבל הסברים נאותים, הוא יהיה רשאי לקבל פיצוי בגין היעדר הסכמה מדעת או פגיעה באוטונומיה. האבחנה בין שני אלה תיקבע לפי השאלה מה היה עושה המטופל לו היו מסבירים לו את הסיכונים. האם היה מבצע הטיפול בכל מקרה (= פגיעה באוטונומיה), או שמא היה נמנע מביצועו (= הסכמה מדעת).
- אני לא מרוצה מהתוצאה. האם זוהי עילה להגשת תביעה?
אם התוצאה לא מוצלחת כתוצאה מרשלנות בטיפול, אז התשובה חיובית. אך אם חוסר שביעות הרצון קיים אף שהניתוח בוצע כהלכה, והאפשרות שסיכויי ההצלחה מוגבלים הוסברה מראש – אין עילת תביעה.
- מה צריך להוכיח על מנת לשכנע את השופט שמדובר ברשלנות?
על התובע לצרף לתביעתו חוות דעת של רופא חיצוני, שבמסגרתה יובהר לבית המשפט שהרופא ביצע את הניתוח בטכניקה שאינה מקובלת, או שתוצאות הניתוח מעידות על התרשלות או חוסר מיומנות בביצועו, או שההסברים לקו בחסר. אם תתקבל דעתו של המומחה, בית המשפט יקבע את רשלנות הרופא המבצע.
- בית המשפט קבע שהרופא התרשל. האם ייפסקו גם פיצויים על עוגמת נפש?
כן. בשפה המשפטית הם נקראים פיצויים בגין כאב וסבל.
לסיכום, בבתי המשפט כל מקרה נבחן לגופו. באופן כללי, בטרם ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת, חשוב שיסופק לכם מלוא המידע הרלוונטי, על מנת שתקבלו החלטה מושכלת ומבוססת ככל האפשר. חבל שמהלך שמטרתו להגשים את רצונכם, יסתיים בתוצאה הפוכה – כאב ומפח נפש.בדיעבד, במידה שאינכם מרוצים, יש לבחון אם מדובר ברשלנות או שמא המטפל פעל באופן סביר, וזאת בהתאם לדעות מומחים, ובכלים המשפטיים הרלוונטיים.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דפנה צדיקריו-אלי
עוסקת בתביעות רשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
