חוק העמותות: הזדמנות לשיפור היחסים עם אירופה

השבוע הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק העמותות המטיל חובת דיווח ושקיפות על ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים למעלמה מ-50% מימון ממשלתי זר. אולם לחקיקה אין מענה לסוגיית המימון עבור ארגונים פוליטיים בישראל ואין היא יכולה להשפיע על מימון אירופי לארגונים פלסטינים שמובילים לוחמה משפטית וחרמות.

עוד בערוץ הדעות:

חוויה מטלטלת בפריים טיים של ישראל

החלופה הראויה לחזקת הגיל הרך

אסור למנוע מח"כים לעתור לבג"ץ

ברגותי אינו איש שלום

למרות שהחקיקה עברה, זהו לא סוף פסוק. אך, לפני שמציעים חלופות לחקיקה זו, חשוב להבין כיצד הגענו עד הלום. בכל שנה, ממשלות אירופה והאיחוד האירופי משקיעים מליוני אירו בארגונים לא-ממשלתיים בישראל וברשות הפלסטינית, תחת הכותרת של זכויות אדם ופעילות הומאניטרית. בניגוד לטענותיה של רחל ליאל, המנכ"לית של "הקרן החדשה לישראל", כספים אלה גם מתדלקים קמפיינים אנטי-ישראליים של דמוניזציה, דה-לגטינמציה וחרמות נגד ישראל (BDS). מדי שנה, ארגונים ישראלים כגון "זוכרות" - הקורא לחיסולה של המדינה היהודית על ידי תהליך של "דה-ציוניזציה" ו"דה-קולוניזציה"- וארגונים פלסלטינים כגון "בדיל"- שמסית פלסטינים לאלימות נגד ישראלים - זוכים לכספי משלמי המיסים באירופה.

תמיכה זו אינה מקדמת "דמוקרטיה ושלום", כפי שליאל ופעילים אחרים טוענים. ישראלים רבים מבינים שפעילותם של ארגונים אלה ודומיהם נועדה להגביר את הלחץ החיצוני על ישראל, ובכך עוקפות את התהליך הדמוקרטי בארץ ופוגעות בו. לכן, ניתן להבין את רצונן של הכנסת והממשלה לנקוט בצעדי מנע שיקשו על ארגונים בעלי אג'נדה פוליטית להמשיך את מסע הדה-לגיטימציה שהם עורכים.

יחד עם זאת, מנסיונו של מכון המחקר שבראשו אני עומד, אנו יודעים שיצירה מושכלת של ערוצי הידברות ישירים מול הפרלמנטים באירופה עדיפה על פני תהליכי חקיקה. בחודש שעבר הפרלמנט ההולנדי העביר החלטה הקוראת לממשלתה להפסיק לממן ארגוני BDS והפרלמנט השוויצרי שוקל צעד דומה. כמו כן, הידברות ישירה בין נציגי מכון המחקר לבין חברי פרלמנט בבריטניה השפיעה על דיוני הפרלמנט בממלכה המאוחדת על אודות סיוע החוץ שלה ועל הצהרת הממשלה הבריטית שמעתה היא תמקד את סיוע החוץ לאזורינו בפרוייקטים שמעודדים דו-קיום בין ישראלים ופלסטינים.

החברים בפרלמנטים אלה ואחרים מבינים היום שחלק מסיוע החוץ שלהם מגיע לידי גורמים המקדמים אג'נדות הסותרות לחלוטין את מדיניות החוץ שלהן. לכן, הם מבינים שתיקון העוולה הזאת הוא בראש ובראשונה אינטרס מדיני שלהם, על מנת להבטיח שמדינתם מקדמת מדיניות חוץ עקבית וקוהרנטית.

דווקא עכשיו, כאשר הצעת החוק התקבלה בכנסת, אין הדבר סותם את הגולל על הידברות בילאטרלית ישירה בין ישראל למדינות אירופה. לאור ההצלחות האחרונות, יש בסיס להניח שמספר קבוצות עבודה פרלמנטריות ייעודיות, המורכבות מחברי כנסת ומחברי פרלמנט אירופאיים, יכולות להועיל בהגעה לפתרונות מוסכמים בנושא המימון. כמו כן, קבוצות עבודה אלה יאפשרו לחברי כנסת ועמיתיהם באירופה לפתח שיח ישיר ומתמשך בסוגיות הללו.

לגישת הידברות פרלמנטרית המאמצת קווים מנחים למימון, יתרונות רבים. במסגרתה יהיה ניתן לפתח דיאלוג מול כל מדינה על מקרים ספציפיים של מימון לארגונים המקדמים אג'נדה אנטי-ישראלית קיצונית, בניגוד למדיניות המוצהרת של המדינות התורמות.

הקמת קבוצות עבודה בין-פרלמנטריות יבטאו רצון ומוכנות לדון באופן בונה ופרגמטי, המכבד את מעמדה של מדינת ישראל ושל המדינה התורמת. משום כך, היא יכולה לשפר את יחסי ישראל-אירופה, וכן למנוע העברת כספים לארגונים השוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל ופועלים להחרימה. באם יקודם ויטופח כראוי, יש בכוחו של שיח זה לייתר את החקיקה בנושא.

הכותב הינו נשיא מכון המחקר NGO Monitor ופרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן