נדחה צעיר שתבע שכן: "הרומן היה בהסכמה"

תלמיד ישיבה ניהל מערכת יחסים עם גבר המבוגר ממנו ב-25 שנה. בסיומה הוא תבע ממנו מיליוני שקלים, אך ביהמ"ש קבע: "הליך משפטי אינו תחליף למכאוב"

עו"ד לביא נעיםפורסם: 21.07.16 , 07:21

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעת פיצויים של מיליוני שקלים שהגיש תלמיד ישיבה נגד שכנו, בטענה שרומן שניהלו ביניהם היווה למעשה ניצול מיני שגרם לו נזק נפשי חמור. בפסק הדין שהותר לאחרונה לפרסום קבע השופט אהרן פרקש שההליך המשפטי לא יכול להוות תרופה לכל מכאוב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בשנת 2012 הגיש התובע, חרדי כבן 24, תביעה לפיצוי של מיליוני שקלים ממי שהיה שכנו, בטענה שתקף אותו מינית במשך חודשים ארוכים וגרם לו לנזק נפשי חמור. הנתבע, נשוי ואב לחמישה המבוגר מהתובע ב-25 שנה, לא הכחיש את היחסים אך טען כי התובע הוא שיזם אותם לאחר שהתאהב בו. התביעה, לטענתו, היא ככל הנראה תוצאה של החלטתו לסיים את הקשר, לאחר שהתובע הפך אובססיבי.

תביעה

ניהל רומן עם הפסיכיאטרית – ואז תבע אותה

עו"ד מישל אפשטיין

צעיר שניהל זוגיות עם רופאה שרשמה לו תרופה פסיכיאטרית, תבע אותה על נזקים שלכאורה נגרמו לו. השופט דחה אותו: אין פיצוי על אהבה נכזבת

ניהל רומן עם הפסיכיאטרית – ואז תבע אותה

הקשר נחשף לאחר שהתובע סיפר עליו לחברו. גם בהקשר זה גרסאות הצדדים היו שונות מקצה לקצה: הצעיר טען שסיפר לחבר על מצוקתו לאחר שנקלע למשבר נפשי עמוק, נשר מהישיבה וירד 28 קילו. החבר התקשר לנתבע וביקש ממנו שיעזוב את הצעיר לנפשו ויעבור סירוס כימי. השכן, מנגד, טען שהתובע חשף את הסיפור משום שנפגע מכך שהתרחק ממנו.

ואכן, נשיא המחוזי השופט אהרן פרקש העדיף את גרסת הנתבע. בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית הוא קבע שאף שלצעיר נגרמה טראומה, היא אינה קשורה לכפייה או לניצול מיני.

"עצם קיומה של מערכת יחסים בין בני אותו מין בקהילה חרדית, כאשר האחד נשוי וקיים פער גילאים משמעותי, היה הרסני עבור התובע, שמצא עצמו מבולבל גם מבחינת רגשותיו לנתבע וגילוי תשוקותיו המיניות ואף מבחינה דתית", נכתב בפסק הדין. "אולם, התובע היה פעיל ויוזם במערכת היחסים לפחות באורח שווה לנתבע, באופן שמאיין את אחריותו של הנתבע לקרות הנזק".

השופט קבע שמתקבל על הדעת שמדובר היה במערכת יחסים, גם אם סבוכה. הוא סקר את האירועים שצבעו הצדדים בצבעים שונים וקבע כי הפגישות האינטנסיביות שהתרחשו לפחות אחת לשבוע במשך חודשים ארוכים, ובמקומות מבודדים, פעמים רבות ביוזמת התובע, מעידות על כך שמערכת היחסים הייתה הדדית.

התלות הרגשית שפיתח התובע בנתבע, נקבע, אינה מוזרה במערכת יחסים כזו ואינה מעידה על ניצול. מעשי הנתבע לא חצו בעיני השופט את הגבול המשפטי בין מותר ואסור, בפרט כשהתובע היה בגיר והודה שהתאהב בו.

השופט קבע שהתביעה עוסקת בעצם בשטח המוסר: "משיקולים של מדיניות אין על המשפט להתערב בו. יהא זה מדרון חלקלק מהיר מאוד לתביעות של צד שנפגע ממערכת יחסים רומנטית או מפרידה, וטוען לניצול של הצד השני את מצבו ורגישותו. ייתכן שטענותיו מוצדקות, אולם ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב".

השופט דחה את התביעה אך קבע בכל זאת את שווי נזקי התובע. ולכן, במידה שהתובע יערער וערעורו יתקבל, הנתבע יחויב בכ-800 אלף שקל.