יוכר כנכה צה"ל: השמירה החריפה מחלת נפש

משרד הביטחון סירב להכיר בחייל ששוחרר אחרי התקף פסיכוטי, בטענה שהמחלה התפרצה עוד לפני הגיוס. אבל עקב ערעור לביהמ"ש נקבע אחרת

מערכת PsakDinפורסם: 13.08.16 , 08:23

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש חייל משוחרר, והורה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל משום שתנאי השירות שלו, ובעיקר טראומה שנגרמה לו בשמירות ליד יישובים ערביים, החריפו את מחלת הסכיזופרניה שלו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החייל, ששירת כטכנאי מטוסים, עבר באוקטובר 2011 התקף פסיכוטי. הוא פונה לבית החולים ואובחן לראשונה כחולה סכיזופרניה. לאחר שחרורו פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. הפסיכיאטר מטעם משרד הביטחון קבע שהמחלה התפרצה אצל המערער לפני גיוסו על רקע תורשתי של הפרעות נפשיות. לפיכך הבקשה שלו נדחתה וכך גם ערר שהגיש.

תביעה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי

בסוף שנות ה-80 שירת חייל במוצב בלבנון בזמן התקפה של חיזבאללה. שופט קיבל את טענתו שצפייה בסרט שנים אחר כך עוררה בו פוסט-טראומה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

הצעיר לא ויתר. בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד מיטל ניסן הוא טען שהיה נער רגיל ללא בעיות פיזיות או נפשיות כלשהן. גם נציגי הצבא מצאו אותו נורמטיבי לחלוטין ובגיוסו קבעו לו פרופיל 97. ההידרדרות, לדבריו, החלה במהלך הטירונות שבמהלכה סבל מאלימות מצד שני חיילים אחרים, והמשיכה בשל תנאים שירות ושמירות במגדלים מרוחקים סמוך לכפרים ערביים שגרמו לו חרדות.

לדבריו, חודש לפני ההתקף הוא נשלח לבצע שמירות בבסיס אחר, שבו נמנעו ממנו סדר יום רגיל של שינה ואכילה מסודרת. בתקופה זו הוא התחיל לסבול מהזיות וחזר לבסיסו תשוש פיזית ומנטלית. הוא סיכם שתנאי שירותו הקשים הם שהביאו לפרוץ המחלה.

קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד תמר שחף, טען מנגד שמבחינה עובדתית חל שינוי בהתנהגות המערער בסביבות גיל 17. הוא הרבה להיעדר מבית הספר, התקרב לדת ועלו אצלו מחשבות על עין הרע והתפרצויות תוקפניות.

השופטים יגאל גריל, כמאל סעב ובטינה טאובר קיבלו את הטענה שהמחלה התפרצה קודם לשירות, אולם התשישות שחש, בשילוב עם מצבו הנפשי העדין, משכנעים שהשירות החמיר את מחלתו.

השופטים הדגישו כי אף ששמירה היא פעולה שגרתית עבור חייל, מדובר במשימה המאפיינת שירות צבאי וסביר שהמערער לא היה נחשף אליה בחיים האזרחיים. הם הבהירו כי פחדים וחרדות המתפתחים בעת שמירה בלילה לבד הם חרדות ו"פחדים צבאיים" הקשורים קשר הדוק לפעילות הצבאית.

עוד קבעו השופטים כי גם אם רוב החיילים לא מפתחים חרדות בעקבות משימות שמירה, יש להתייחס גם לממד הסובייקטיבי, ואין ספק כי במקרה זה השמירות גרמו למערער לחרדה "העונה על הדרישה של פחד צבאי". בנסיבות אלה התקבל הערעור ונקבע כי תנאי שירותו של המערער החמירו בשיעור של 50% את מחלת הסכיזופרניה שממנה סבל.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המערער: עו"ד מיטל ניסן , צביקה ביניש (מתמחה)
ב"כ המשיב: עו"ד תמר שחף