8.5 מיליון שקל להורי ילדה שנולדה עם פיגור

חרף נתונים מדאיגים שהתגלו, רופא הכללית לא הפנה בני זוג לייעוץ גנטי שהיה מביא אותם להפסקת ההיריון. ביהמ"ש קבע שמדובר ברשלנות

עו"ד ענת גוטמןפורסם: 01.09.16 , 16:10

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה ששירותי בריאות כללית תשלם כ-8.5 מיליון שקל לבני זוג ממזרח העיר, משום שמעקב רשלני אחרי היריון האישה בתחילת העשור הקודם הוביל ללידת בתם עם פיגור שכלי קשה. השופט ארנון דראל פסק כי לנוכח הנתונים המדאיגים של העוברית במהלך ההיריון, היה מקום להפנות את האם לבדיקות גנטיות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבת נולדה בשנת 2000 וכעבור כמה חודשים היא אובחנה עם פיגור התפתחותי ושכלי קשה. בתביעה שהגישו לפני כארבע שנים נטען שהחל מהשליש האחרון להיריון הצביעו המדדים על האטה חמורה בקצה גדילת העוברית ולכן הרופא המטפל היה צריך להפנות את האם לייעוץ גנטי דחוף, שבמסגרתו היו נערכים לה בדיקת מי שפיר או דיקור חבל הטבור.

תביעה

נערה עם פיגור תבעה: "עדיף לו לא נולדתי"

עו"ד טל לביא

הוריה של בת 14 טענו בשמה שרופאי קופת החולים כללית התעלמו מסימנים מחשידים כבר במהלך ההיריון. אבל הם נדחו על ידי בית המשפט

נערה עם פיגור תבעה: "עדיף לו לא נולדתי"

בדיקות אלה היו מגלות כי העוברית סובלת מפגם גנטי חמור ומביאות אותם להפסיק את ההיריון. במקום זה, נטען, הרופא רק הנחה את האם להגיע לבדיקת אולטרסאונד, שבה התבצעה הערכת משקל בלבד.

ההורים סיפרו כי מאז לידתה נזקקת בתם להשגחה צמודה. היא לא יוצרת קשר עין, אינה עצמאית בפעולות היום יום, לא שולטת בצרכיה וזקוקה לסיוע בהליכה, אכילה ורחצה. לדבריהם, הם מגדלים אותה באהבה בבית ואינם מעוניינים לשלוח אותה למוסד.

כללית טענה מנגד שמעקב ההיריון התבצע כמקובל על פי עקומת גדילה מ-1984, ולפיה העוברית הייתה קצת מתחת לאחוזון 10 ולכן לא היה מקום לחשוד כי היא סובלת מפיגור בהתפתחות. ההורים השיבו שהייתה חובה ליידע אותם שקיימת אסכולה רצינית ומשמעותית שפועלת לפי עקומת גדילה אחרות ולפיה העוברית נמצאת בסיכון גבוה למומים.

אבל קופת החולים ענתה שאין להטיל עליה חובת גילוי זו, שכן מדובר ב"מדרון חלקלק" העלול לגרום להצפת המטופלים במידע ולגרום להם לחרדה ובדיקות מיותרות.

אבל השופט ארנון דראל קבע שהכללית התרשלה הן במעקב ההיריון והן במסירת המידע להורים. לדבריו, על הרופא לעבוד לפי עקומת הגדילה מ-1991: לפי טבלה זו העוברית הייתה בסיכון גבוה למום, מה שהצדיק הפנייה לייעוץ גנטי.

גם בהתעלם מהשוני בעקומות הגדילה, צוין בפסק הדין, עמדו בפני הרופא שורה של נתונים מדאיגים אחרים שחייבו התייחסות זהירה יותר להיריון ועריכת בדיקות מקיפות ותכופות יותר. השופט דראל קבע שגם בהנחה שמדובר במקרה גבולי, הנתבעת הייתה צריכה ליידע את ההורים שלפחות לפי חלק מהגישות יש חשש לפגיעה גנטית.

בית המשפט קבע שהילדה נותרה עם 100 אחוזי נכות לכל חייה וקיבל את עמדת ההורים שלפיה עדיף לטפל בה בבית. נפקו לטובתה 8 מיליון ו-526 אלף שקל בגין עוגמת נפש, הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. מהסכום ינוכו תגמולים שיקבלו התובעים מהביטוח הלאומי.