אדישות הימין בחסות החוק
מאבק הימין להסדרת ההתיישבות בעמונה ועפרה נראה די מנומנם. רבים בימין סבורים כי אין טעם לנסות לשנות את המציאות באמצעים דמוקרטים כמו חקיקה, הפגנות מחאה או לחצים פוליטיים. הגזרה התקבלה באדישות. והאדישות הזו היא היא הדבר המסוכן ביותר לעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון
בחודשים האחרונים התעורר המאבק על הסדרת היישוב עמונה ובעקבותיו המאבק על תשעת הבתים בעפרה. אך אם נודה על האמת, למרות שאנו מתקרבים יותר ויותר אל סופו של שעון החול, המאבק נראה קצת מנומנם. מלבד אלה הנוגעים בדבר וקבוצת פעילים פוליטיים, ציבור הימין נראה דיי אדיש. בג"ץ יצר אפליה בוטה כנגד המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון באופן שמונע מהמדינה להסדיר את המאחז בדומה לכל מקום אחר בארץ. גם פסק הדין השערורייתי להריסת הבתים בנתיב האבות, בניגוד לעמדת המדינה, לא הוציא אף אחד משלוותו.
עוד דעות ב-ynet:
לשבור את המעגל התפיסתי
לפנות את מאחז ארמון הנציב שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה - המשימה הבאהקודם לצבוע מעברי חציה, אחר כך את הכיתה
יש שיטענו בימין כי לאחר הכישלון במאבק על גוש קטיף וצפון השומרון, אין יותר אמון במערכת. הנהגת ההתיישבות איבדה את הלגיטימיות שלה. אין רועה שינהיג את הצאן. כל כך הרבה מאמץ הושקע בכפר מימון, באופקים ובכיכרות, אך מפעל ההתיישבות הפורח חרב. יכול להיות שהם צודקים.
עם זאת, אני נוטה להאמין שגם הם יסכימו איתי כי בתסריט שבו יקום ראש ממשלה בישראל, מימין או משמאל, ויחליט על פינוי יישובים במסגרת צעד מדיני - איש לא יישאר אדיש. שוב נחזה במתיישבים ותומכיהם יוצאים אל הרחובות. שוב נחזה בהפגנות המונים בכיכרות. שוב יכתבו עשרות מאמרים ודוברים יופיעו חדשות לבקרים עם נימוקים ביטחוניים ומוסריים מדוע אסור לפנות יישובים. שוב נראה קבוצת "מורדים" בכנסת שיוכיחו את נאמנותם ליישוב הארץ. כי כשזו החלטה פוליטית ניתן להביע מחאה פוליטית. אולם כשיש "פסק דין חלוט", הארץ דממה.
בסופו של דבר, הציבור הלאומי ברובו המוחלט הוא ציבור ממלכתי וטוב שכך. הוא שומר חוק וטוב שכך. הוא אינו מאמין שצריך לעלות על בית המשפט העליון עם D9. להפך הוא הנכון. נאמנותו למדינה ולסמליה גוברת על הכל. ולכן כאשר בג"ץ פוסק כלייה על מספר בתים ואפילו על ישוב (קטן) שלם, הימין יגיב באדישות. כי החוק הוא מעל לכל. יתרה מזאת, לא רק שהימין לא ימחה על עמדת בג"ץ, אלא שיגבה אותה.
זה לא משנה שהפסיקות הללו עלולות להטיל הרס על אלפי בתים ברחבי יהודה ושומרון שנמצאים באותו סטטוס משפטי כמו הבתים בעפרה או בעמונה. ייתכן שאפילו הבית שבו הם גרים עלול להיות בסכנת הריסה, כמובן בחסות החוק. נוח יותר לחשוב על אחרים "כפורעי חוק" שיש להרוס את ביתם, ואפילו לא להעלות בדעתך שגם אתה ומשפחתך יושבים בבית שעלול להיחרב עליך על ידי בג"ץ. ולכן לא תמצאו אוהלי מפגינים בעמונה ולא תמצאו אלפים שצועדים אליה.
זהו הניצחון המשמעותי ביותר של השמאל על הימין. לא ההריסה של הבתים בשיטת הסלמי, אלא הקיבוע התודעתי כי אם יש "פסק דין חלוט", אפשר להרים ידיים בכניעה. כוחו של בג"ץ גובר על נבחרי הציבור בממשלה ובכנסת. אין טעם לנסות לשנות את המציאות באמצעים דמוקרטים כמו חקיקה, הפגנות מחאה או לחצים פוליטיים. הגזרה התקבלה באדישות. והאדישות הזו היא היא הדבר המסוכן ביותר לעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון.
דוד שאין, יו"ר צעירי הליכוד וחבר במטה הליכוד להסדרת עמונה ועפרה